ת"א 20048-02-16

תקציר

המחלוקת היא על הבעלות על חלקת אדמה הממוקמת בכפר העתיק בענא, שאינה רשומה ואינה מחולקת. התובע, שירש את הקרקע, טוען לזכויות בלעדיות בנכס ומבקש חלוקת הרכוש המשותף ודמי שימוש הולמים מהנתבעים – בני דודיו וקרובי משפחתו. הנתבעים טוענים כי יש להם זכויות בקרקע באמצעות החזקה והם בנו קומה בבית אלעקד. בתחילה ביקשה התובעת פינוי ותשלומי דמי שכירות הולמים, אך התביעה תוקנה כך שתחלק את הרכוש המשותף ותדרוש דמי שימוש הולמים. בית המשפט מצא כי אביה של התובעת היה הבעלים של שני שלישים מהחלקה ומכר שטח של 400 מ"ר לנתבעים. נקבע כי שטח המגרש הוא 935 מ"ר, כלומר בבעלות התובעת 223 מ"ר. הנתבעים התגוררו באופן בלעדי בבית אלעקד, מונעים מהתובע כל שימוש, ולכן עליהם לשלם לו 42% מדמי השכירות של הבניין – 85,680 שקל, בתוספת 24,000 שקל הוצאות משפט ושכ"ט עורכי דין. סכום זה ישולם תוך 30 יום. בקשת התובעת לחלוקת הרכוש הינה שגויה ומוקדמת מדי, שכן לא ניתן לחלק את הקרקע בעין. מאחר שהצדדים אינם יכולים להגיע להסכמה על פתרון, נראה כי מכירת הנכס וחלוקת התמורה היא הדרך היחידה לפירוק השותפות. עם זאת, נתבע חדש, למיס חזן, טוען כי הקרקע נמצאת בהליך הסדר, מה שעלול לעכב את הליך הפירוק. בית המשפט קובע דיון ליום 14.10.2021 כדי להמשיך ולדון בנושא ומעודד את הצדדים לנהל משא ומתן על פתרון.