עע"מ 4232/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בבקשה לעכב ביצוע פסק דין שניתן על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה. פסק הדין המקורי הורה למבקשת (ככל הנראה גוף מוניציפלי או ממשלתי) ולמשיבה מס' 2 (ככל הנראה ועדת משנה לתכנון או מחוז) לפעול ביחס לתכנית מתאר בלתי מאושרת המכונה תכנית חפ/1400, הפוגעת בזכויות הקניין של המשיבה מס' 1 (אדם או גוף). התכנית, שהופקדה בשנת 1980, והחלטה שהתקבלה לאחר מכן בשנת 1985, הידועה בשם "החלטת ואדי", הותירו את המשיב ללא יכולת לבנות על אדמתם או לתבוע פיצויים. פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, שנועד לפתור סוגיה זו, הורה למבקשת ולמשיבה מס' 2 לקבל החלטה בעניין התכנית והחלטת הוואדי בתוך תשעה חודשים. המבקשת ערערה על פסק דין זה ובמקביל ביקשה עיכוב ביצוע, נשוא פסק דין זה. המבקש טען כי פסק הדין אינו מידתי ובלתי סביר, וכי לביטול תכנית ח/1400, כפי שהורה בית המשפט לעניינים מנהליים, יהיו השלכות מרחיקות לכת ויהוו מענה בלתי מידתי לסוגיה. עוד נטען, כי הפגיעה בזכות הקניין היא תוצאה של תכנית מאושרת ולא של התכנית שהופקדה, וביטולה לא יאפשר בנייה במגרשיה של המשיבה מס' 1. זאת ועוד, טענה המבקשת כי היה מקום להכריז על ההחלטה כבטלה ומבוטלת, ולא לחייבה לבטל או לאשר את התכנית. המשיבה מס' 1 התנגדה לשהות, תוך שהיא מדגישה את עוגמת הנפש שנגרמה ממעשיו של המבקש ואת חוסר הניקיון מצדם. עם זאת, בית המשפט נעתר לבקשת המבקשת, תוך הכרה בכך שבעוד שהבקשה אינה תקינה מבחינה פרוצדורלית – בהיעדר תצהיר – החשש לגרימת נזק בלתי הפיך גובר על שיקול זה. בית המשפט אף ראה בערעור טעם מסוים, במיוחד בכל הנוגע למידתיות הסעד שניתן. יתר על כן, מאזן הנוחות העדיף את השהייה, שכן ביטול התוכנית עלול לגרום לתוצאות מרחיקות לכת, בעוד שהליך אישור מזורז עלול להזיק. פסק הדין, שניתן ביום 1.9.2006, הורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים עד לקבלת החלטה בערעור, תוך פסיקת הוצאות למבקש אם יזכה בערעור. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי פסק הדין המורכב, תוך איזון בין האינטרסים השונים והשיקולים הפרוצדורליים.