דנג"צ 204/13

תקציר

פסק הדין עוסק בשאלה האם יש לאפשר לאסירים ביטחוניים בישראל לרכוש השכלה גבוהה באוניברסיטה הפתוחה, פריבילגיה שכבר ניתנה לאסירים פליליים. הוויכוח נסוב סביב השאלה האם שלילת הטבה זו מאסירים ביטחוניים מהווה אפליה פסולה. בית המשפט בוחן את סיווגם המובהק של האסירים הביטחוניים, אשר פעמים רבות קשורים לארגוני טרור ומהווים סיכון ביטחוני ייחודי, כקבוצה שוויונית נפרדת המצדיקה יחס שונה בתנאי הכליאה. בית המשפט מכיר בחשיבותן של הזדמנויות חינוכיות, אך קובע כי שיקולי ביטחון עשויים להגביל באופן לגיטימי הטבות במקרים שבהם מניעים אידיאולוגיים נמשכים. ראיות חסויות המצביעות על כך שארגוני טרור מממנים מחקרים אלה כדי לתגמל פעילויות אסירים נחשבו סיבה מספקת לשלול את הפריווילגיה. עם זאת, בית המשפט גם ממליץ כי כל שלילה גורפת צריכה להיות מידתית ומציע לשקול חריגים פרטניים בהתבסס על נסיבות ספציפיות כמו היעדר קשרים ארגוניים של אסיר. בעודו מאשר את ההגבלה הנוכחית בעניינם של העותרים מטעמים ביטחוניים, בית המשפט מעודד את שירות בתי הסוהר לבחון מחדש מעת לעת מדיניות זו לאור הקשרים ביטחוניים מתפתחים ומקרים פרטניים. דעות השופטים היו חלוקות בשאלה האם יש מקום להרחקה אוטומטית, אך הם הסכימו פה אחד על הצורך באיזון זהיר בין זכויות האסירים לבין ביטחון המדינה.