ע"א 4199/99

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למחלוקת על פרשנות פסק דין שניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. פסק הדין הנדון לא נקב בסכום כספי מדויק שחב חייב חייב חייב לזוכה, אלא התווה חובה עקרונית המחייבת את החייב לשלם פיצויי פיטורים. המערערת הגישה בקשה להבהרת פסק הדין, אך זו נדחתה מאחר שבית הדין לעבודה אינו מוסמך לדון בבקשות מסוג זה של בעלי דין. במקום זאת, ראש ההוצאה לפועל הוא הגורם המתאים להפנות את העניין בחזרה לבית המשפט לבירור. ראש לשכת ההוצאה לפועל מחויב לבצע את פסק הדין כלשונו ואינו רשאי לפרש או לסטות מהוראותיו. במקרה זה פירשה לשכת ההוצאה לפועל את פסק הדין ככזה שאינו מחייב תשלום פיצויי הלנה לפני 15.1.96, ובית הדין לעבודה קיבל פרשנות זו. עוד מצא בית המשפט כי התנהלותו הפרוצדורלית של המשיב ביחס לתביעה אינה פוסלת את החלטת ההוצאה לפועל. בסופו של דבר, החלטת ראש ההוצאה לפועל נמצאה סבירה ומוצדקת היטב, והביאה לדחיית הערעור. המערער חויב לשלם את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.