בר"ע 716/03

תקציר

חברת הביטוח הגישה בקשה לחופשה כדי לערער על החלטת בית משפט השלום בירושלים, שדחה את בקשתם לדחות תביעה לתגמולי ביטוח בשל התיישנות. המבוטחת הגישה תביעה נגד חברת הביטוח בגין אירוע שריפה שהתרחש בעסק שלה בדצמבר 1998. חברת הביטוח טענה כי התביעה, שהוגשה בדצמבר 2002, מיושנת לפי תקופת ההתיישנות בת שלוש השנים הקבועה בחוק חוזה הביטוח. בית משפט השלום דחה בקשה זו, תוך שהוא מצטט את מכתבי חברת הביטוח למבוטחים כראיה להסכמתם להארכת תקופת ההתיישנות. זאת ועוד, בית המשפט טען כי חברת הביטוח פעלה בחוסר תום לב וכי יש לפרש את תביעתם בצמצום. המבוטחת טענה כי התכתבויות חברת הביטוח הבטיחו דיון עתידי בתביעתה והיוו הודאה בקיומה של זכותה. בית המשפט המחוזי הסכים עם החלטת בית משפט השלום והדגיש כי הבטחת חברת הביטוח לבחון מחדש את התביעה יצרה חובה וכי התנהלותם לא הוכיחה תום לב. בית המשפט גם אישר לפסוק למבוטח הוצאות בסך 7,500 שקל, וציין כי על חברות הביטוח לשאת במלוא שכר הטרחה כאשר טענותיהן סותרות התכתבויות קודמות. משכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, וחברת הביטוח חויבה לשלם למבוטח שכר טרחת עורך דין.