רע"א 613/12

תקציר

במקרה דנן, חויב תחילה המבקש לשלם למשיב 18,000 ₪ כפיצוי בגין לשון הרע, בצירוף הוצאות משפט, בעקבות פסק דין של בית משפט השלום בבאר שבע בשל היעדרותו מדיון מקדמי. בית משפט השלום דחה את בקשת המבקש לבטל את פסק הדין, בנימוק שיש סיכוי קלוש לתוצאה שונה גם אם יישמעו הראיות. בהמשך לכך, ביקש המבקש לערער על החלטה זו וביקש פטור מאגרת בית המשפט, אותו דחה בית המשפט המחוזי, בראשות הנשיא י' אלון. גם ניסיונו הנוסף לבחון מחדש את הפטור מאגרה נדחה. בינתיים הגיש ערעור ישיר על פסק דין השלום והשיג פטור מאגרה לפי תקנות בתי המשפט (אגרות). קיומם של שני הליכים במקביל הביא את בית המשפט המחוזי לדחות את בקשתו למתן רשות ערעור, ולאחר מכן, לאחר שהליך ערעור נפרד בוטל, ביקש המבקש החזר אגרה. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו להחזר וקבע כי תקנות האגרות אינן מאפשרות החזר כזה בנסיבות הליך ספציפי זה. המבקש טען כי הוא זכאי לפטור מלכתחילה ולכן עליו לקבל החזר כספי לאחר סיום ההליך. לאחר עיון נקבע כי תקנה 15 לתקנות האגרות אינה חלה בעניינו, שכן הנוהל לא עמד באמות המידה שהותוו להחזר אגרה על פי התוספת הרלוונטית. האגרה המדוברת נחשבה נמוכה מכדי להצדיק החזר גם אם רלוונטי; לפיכך, הבקשה נדחתה מבלי שהוזמנו הוצאות נוספות. פסק הדין ניתן סופית ב-14 בפברואר 2012.