תא"מ 12248-10-15

תקציר

**ניתוח משפטי של פסק דין בתא"מ 12248-10-15, תא"מ 33366-10-15, תא"מ 16323-10-15 (א.י.ק.נ בע"מ נ' נירן ואח')** **מבוא** פסק הדין דנן, שניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופט נמרוד אשכול), עוסק במחלוקת משפטית הנובעת מעסקת ניכיון שיקים שנכרתה בין התובעת, חברה העוסקת בניכיון שיקים והלוואות חוץ-בנקאיות, לבין הנתבעים, מר יצחק דוד נירן וחברת "רקפת הוד והדר בע"מ" שבשליטתו. המחלוקת מתמקדת בשאלת פירעונם של שני שיקים, אשר נמשכו על ידי הנתבעים לטובת שי עמר, ונגנזו על ידי התובעת במסגרת עסקת ניכיון. **רקע עובדתי עיקרי** התובעת טוענת כי במועדים הרלוונטיים, הנתבעים ביצעו עימה עסקת ניכיון שיקים, במסגרתה הפקידו בידיה ארבעה שיקים בסך כולל של 105,000 ₪, ובתמורה קיבלו שיק על סך 74,610 ₪ וזיכוי חשבון בסך 30,690 ₪. השיקים שהופקדו חזרו ללא פרעון, והתובעת הגישה אותם לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע השטרות, והתיקים אוחדו בבית המשפט. במהלך ההליכים, ניתן פסק דין בהסכמת הצדדים, אשר בוטל בהמשך לבקשת הנתבעים. בהמשך, דחה בית המשפט תביעה בתיק אחד בשל כפילות של שיק. לבסוף, עומדת להכרעה שאלת פירעונם של שני שיקים בלבד: שיק מס' 11435 ע"ס 25,000 ₪ ושיק מס' 11436 ע"ס 25,000 ₪. **גרסאות הצדדים** * **התובעת:** טוענת כי מדובר בעסקת ניכיון שבוצעה כדין. היא מציגה מסמכים התומכים בביצוע העסקה, לרבות טופס קבלת שיקים לניכיון, צילום שיק התמורה, וכן עדויות התומכות בכך שהנתבעים ביצעו עסקאות ניכיון מול גורמים נוספים, דוגמת "ציקורל המרה בינלאומית בע"מ". התובעת טוענת כי הנתבעים קיבלו תמורה במסגרת העסקה, בדמות זיכוי חשבון ושיק, וכי היא אוחזת כשורה בשיקים. * **הנתבעים:** טוענים כי עסקה זו הינה חלק מ"תרמית והטעיה" שבוצעה נגדם, וכי לא קיבלו כל תמורה. הם מעלים טענות בדבר פגמים מהותיים בשיקים, לרבות היעדר הסבה כחוק, כאשר השיקים נמשכו לפקודת שי עמר, אך חתימתו אינה מופיעה עליהם באופן ברור. הנתבעים טוענים כי התובעת אינה אוחזת כשורה, וכי הם נפלו קורבן לקנוניה. **ניתוח משפטי והכרעת בית המשפט** 1. **נטל ההוכחה:** בית המשפט מזכיר את הכלל לפיו בתביעה שטרית, על הנתבע להרים את נטל השכנוע והבאת הראיות (סעיף 29 לפקודת השטרות). חזקה לכאורה, שכל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך, וכי האוחז הוא אוחז כשורה. עם זאת, אם הודו או הוכיחו שהקיבול, ההוצאה או הסיחור פגומים ברמאות, בכפייה או באי-חוקיות, עובר נטל ההוכחה לתובע להוכיח שקיבל את השטר בתום לב ובעד ערך. 2. **צדדים קרובים:** בית המשפט קובע כי בנסיבות העניין, ניתן לראות את הצדדים כ"צדדים קרובים" לשטר. יחסים אלו מקנים זכויות חוזיות, לרבות חובת תום הלב, ובמסגרתם ניתן להעלות טענות חוזיות. המבחן לקביעת צדדים קרובים הוא מהות העסקה שבין הצדדים. 3. **קיום עסקת הניכיון:** בית המשפט מנתח את הראיות שהוצגו, לרבות עדויות, מסמכים (טפסי קבלת שיקים לניכיון, צילומי שיקים, טופסי "הכר את הלקוח", הסכמים) ומציין כי הוכח כי הנתבעים פנו לתובעת לבצע עסקת ניכיון שיקים, מר נירן התייצב במשרדי התובעת, ובוצעה עסקת ניכיון כמתואר על ידי התובעת. 4. **קבלת תמורה:** בית המשפט קובע כי הנתבעים קיבלו תמורה כנגד השיקים שמסרו לתובעת. התמורה כללה זיכוי חשבון שי עמר בסך 30,390 ₪ וקבלת שיק על סך 74,610 ₪. בית המשפט מסתמך על סעיף 26 לפקודת השטרות, הקובע שתמורה בת-ערך יכולה להיות חוב קודם או חבות קודמת, וקובע כי הזיכוי וקבלת השיק מהווים "תמורה המספקת כדי להעמיד התקשרות פשוטה". * **חידוש משפטי/הבהרה:** בית המשפט מבהיר כי גם אם הנתבעים ביצעו עסקת ניכיון עם "ציקורל" באמצעות השיק שקיבלו מהתובעת, הדבר דווקא מחזק את גרסת התובעת ואת קבלת התמורה. הוא דוחה את טענת הנתבעים כי לא קיבלו את השיק או כי טל ציקורל הונה אותם. 5. **טענת היעדר הסבה:** בית המשפט מתייחס לטענת הנתבעים בדבר היעדר הסבה כחוק על שיק מס' 11435, בשל היעדר חתימתו של שי עמר. בית המשפט מסתמך על סעיף 30(ד) לפקודת השטרות, הקובע כי אוחז שטר לפקודתו שהעביר את השטר בעד ערך בלא היסב, יעניק לנעבר את הזכות לקבל את היסבו של המעביר. בנוסף, בית המשפט קובע כי צד להסכם שמסר שיקים במסגרת עסקת ניכיון, ומקבל בתמורה שיק וזיכוי חשבון, מנוע מלטעון על היעדר הסבה, במיוחד כאשר חתם על ערבות אישית. 6. **הטענות בדבר תרמית, סחיטה ואיומים:** בית המשפט דוחה את טענות הנתבעים כי השיקים ניתנו תחת איום או סחיטה. הוא קובע כי השיקים ניתנו במסגרת "מהלך עסקים רגיל" ולצורך עסקת ניכיון. 7. **סכום פסק הדין:** * בית המשפט לוקח בחשבון כי הנתבעים הפקידו 60,000 ₪, מתוכם 41,000 ₪ כבר הועברו לתובעת. * עסקת הניכיון המקורית בוצעה ללא ריבית. * התובעת דורשת סך של 50,000 ₪ (במקור התביעה נפתחה על 75,000 ₪). * בית המשפט מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 52,616 ₪ (הסכום הנתבע בתוספת ריבית והצמדה), בניכוי 41,000 ₪ שכבר שולמו, ובסה"כ 11,616 ₪. * בנוסף, מחייב את הנתבעים בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 6,000 ₪. * סך התשלום מהכספים המופקדים: 17,616 ₪. * היתרה המופקדת, בצירוף פירותיה, תועבר לנתבעים. **חידושים ונקודות משפטיות עיקריות** * **פרשנות דיני השטרות ביחס לעסקאות ניכיון:** פסק הדין מבהיר את יישומם של דיני השטרות, ובפרט את חזקת הערך והאחיזה כשורה, בהקשר של עסקאות ניכיון שיקים. * **הגדרת "צדדים קרובים" והשלכותיה:** קביעת הצדדים כ"צדדים קרובים" מאפשרת העלאת טענות חוזיות, לרבות טענת תום לב, ומחייבת התייחסות מעמיקה יותר למהות העסקה שביניהם. * **דחיית טענות בדבר העדר הסבה:** פסק הדין מציג פרשנות סעיף 30(ד) לפקודת השטרות, וקובע כי במקרים מסוימים, ובפרט כאשר הצדדים קרובים, צד שמסר שיק במסגרת עסקה אינו יכול לטעון להעדר הסבה. * **התמודדות עם טענות מרמה והונאה:** בית המשפט בחן לעומק את טענות הנתבעים בדבר מרמה והונאה, ודחה אותן על בסיס הראיות שהוצגו, תוך הדגשת ביצוע העסקה במהלך עסקים "רגיל". * **התמודדות עם הפקדות ופסיקות ביניים:** פסק הדין מראה את התמודדות בית המשפט עם הפקדות כספים בקופת בית המשפט, ביטול פסק דין ראשוני, וכיצד סכומים אלו נלקחים בחשבון בסופו של יום. **סיכום** פסק הדין מהווה דוגמה ליישום דיני השטרות והדין החוזי בהקשר של עסקאות מימון חוץ-בנקאיות. בית המשפט בחן את מכלול הראיות, הן החוזיות והן השטריות, וקבע כי התובעת הוכיחה את עסקת הניכיון, את קבלת התמורה על ידי הנתבעים, וכי טענות הנתבעים בדבר פגמים בשיקים, היעדר הסבה, מרמה והונאה, נדחו. השופט פסק לטובת התובעת סכום נוסף, תוך התחשבות בסכומים שכבר שולמו.