ה"פ 1143/02

תקציר

התיק סובב סביב מתנה רכושית שנויה במחלוקת. התובעת, אילנה, מערערת על תוקפה של מתנה שנתן אביה לנתבע, פביאן איריס כהן, בנוגע ליחידת דיור הממוקמת על חלקת אדמה. אילנה טוענת כי אביה, שחתם על תצהיר מתנה המעביר את הזכויות בנכס לכהן, לא היה בדעה צלולה ולכן יש לפסול את המתנה. השופט פותח ומציין כי החוק הישראלי אינו מכיר בעסקאות נדל"ן חלקיות, כפי שקורה כאן, וכי עסקאות כאלה חייבות להיות בכתב. השופט בוחן את תצהיר המתנה ומוצא כי הוא מעורפל, שאינו מגדיר בבירור את גבולות הנכס. יתר על כן, השופטת מצביעה על חוסר עקביות בעדותה של כהן ועל הימנעותה מלהציג עדים או ראיות תומכים, דבר המעלה ספקות לגבי מהימנותה. השופטת מקבלת את טענתה של אילנה וקובעת כי הצליחה להוכיח את אוזלת ידו של אביה בעת החתימה. כתוצאה מכך, המתנה אינה תקפה, וכהן נדרש לכסות את הוצאותיה של אילנה ואת שכר טרחת עורך הדין. ההחלטה מתקבלת לטובתה של אילנה, ומגיעה למסקנה כי תצהיר המתנה, בשל חוסר בהירותו ודעתו הלא צלולה של אביה, לא היווה עסקה תקפה.