ע"א 267/58

תקציר

בפסק הדין בעניין מרדכי לקריץ ואח' נ' אברהם שפיר ואח', ע"א 267/58, התייחס בית המשפט העליון, בהרכב השופט ויתקון, לחלוקת האחריות במקרה של תאונת דרכים. מדובר בהתנגשות בין טנדר בו נהג המערער, עובד של המערערת מס' 2, לבין משאית כבדה שהפעילה המשיבה מס' 1, תחת העסקתו של המשיב מס' 2 (סולל בונה בע"מ). התאונה הובילה למותו של זלמן ליברוב, שהיה נוסע בטנדר, מה שגרם לאלמנתו, המשיבה מס' 4, להגיש תביעת נזיקין. תחילה קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי על המערערים לשאת ב-20% מהנזקים ואילו על המשיבים מס' 1, 2 ו-3 (חברת הביטוח) לשאת ב-80%. אולם, בית המשפט העליון הפך חלוקה זו ופסק לטובת המערערים. השופט ויתקון נימק את החלטתו בכך שהאחריות צריכה להתבסס לא רק על סיבתיות אלא על מידת האשמה, והדגיש כי התנהלותו של המשיב, שהתאפיינה ברשלנות חמורה ובהתעלמות בוטה מחוקי הדרך, מצדיקה אחריות מלאה. בית המשפט מתח ביקורת על חלוקת הרשלנות ההשוואתית של בית המשפט המחוזי, ומצא כי אין זה צודק להטיל חלק מהאשמה על המערער כאשר רשלנותו של המשיב הייתה חמורה ביותר. בית המשפט העליון הגיע למסקנה כי אין להטיל על המערערים אחריות לשפות את המשיבים וקבע כי על המשיבים מס' 1, 2 ו-3 לשפות את המערערים במלואם בגין כל נזק שייגרם למשיבה מס' 4, לצד כיסוי הוצאות הערעור של המערערים ושכר טרחת עורך דין בסך 250 ליש"ט. ההחלטה הדגישה את החשיבות של שקילת אחריות מוסרית ולא רק הקפדה טכנית על קדימות תעבורתית בעת קביעת אחריות במקרים של תאונות דרכים.