עב"ל 22474-08-12

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על פרשנות המוסד לביטוח לאומי לסעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי. זאת, משום שפרשנות המכון מתיישבת עם משמעותו הברורה של החוק, הקובע את הקריטריונים לקבלת קצבה מיוחדת בשל נכות. על פי החוק, על מנת לקבל את הקצבה על הנכות להיות יציבה ומדורגת בשיעור של 75% לפחות. טענות המערערת, המנסות לפרש נכות בלתי יציבה כיציבה ונכות נמוכה מ-75% כאמור לעיל, אינן מתיישבות עם לשונו המפורשת של החוק ועל כן אין לקבלן. שתי העילות העיקריות עליהן מתבסס הערעור נוגעות לשילוב המוגבלויות ולתחולתה של תקנה 18א. אשר לשילוב הליקויים, מאחר שדרגת הנכות השנייה של המנוח הייתה זמנית, לא ניתן לשלבם, ועל כן תביעת המערערת נדחית. אשר לתקנה 18א, היא אינה ישימה שכן היא נועדה לתרחיש שונה מזה שלפנינו. התקנה נועדה לתמוך במי שאינם יכולים לעבוד באופן זמני בשל מוגבלותם ואין להם הכנסה, שאינה מצבו של הנפטר. מאחר שטענות המערערת אינן מתיישבות עם החוק, הערעור נדחה, וההחלטה לשלול את הקצבה המיוחדת עומדת בעינה.