ת"א 34162-02-22

תקציר

המחלוקת נסובה סביב הקשר הסיבתי בין מחלוקת עסקית בין התובעים לנתבעים לבין תאונה שאירעה לתובע מס' 2, שנפל מגג חדר הקירור של התובעת מס' 1 והוביל לפגיעה משמעותית. התובעים תבעו פיצויים חוזיים ונזיקיים. השופט החליט לפצל את הדיון לשני חלקים, שהראשון שבהם יעסוק באופן בלעדי בסוגיית הסיבתיות. לאחר שבחן את הראיות שהוצגו – לרבות חוות דעת רפואיות, תצהירים ועדויות – הגיע השופט למסקנה כי התובעים לא הוכיחו די הצורך את הקשר הסיבתי העובדתי בין הסכסוך העסקי לבין התאונה. חוות הדעת הרפואית שהציגו התובעים לא נתמכה די הצורך בראיות או בספרות רפואית, והפרטים סביב התאונה היו לא ברורים ולא מהותיים מכדי להסיק כי הנפילה נבעה ממצבו הנפשי הנטען של התובע מס' 2. זאת ועוד, מצבו הרפואי הקיים של התובע, הן הנפשי והן הפיזי, טרם התאונה, הקשה על ייחוס סיבת הנפילה אך ורק לסכסוך העסקי. משכך, קבעה השופטת כי יש לדחות את התביעה לפיצויים נזיקיים, שכן הסיבתיות העובדתית – תנאי הכרחי לחבות – לא התקיימה. עם זאת, השופט הוסיף והתייחס לסוגיית הסיבתיות המשפטית. גם אם הוכחה הסיבתיות העובדתית, הנזק שנגרם כתוצאה מהנפילה נחשב רחוק ובלתי צפוי. לפיכך, הסיבתיות המשפטית, שהיא גם דרישת אחריות, לא הייתה קיימת. השופט התייחס לגישה המרחיבה כלפי סיבתיות משפטית בפסיקה הקודמת, אך טען כי ניתן להבחין בין המקרה הנוכחי. פסק הדין דחה את תביעת הנזיקין והורה לתובעים לפצות את הנתבעים בגין הוצאותיהם המשפטיות ועלות חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעמם. אם התובעים ירצו להמשיך את התביעה החוזית, היא תידון בבית משפט השלום מאחר והיא מצויה בתחום סמכותו. השופט התיר את פרסום פסק הדין, תוך אנונימיזציה של פרטים אישיים.