ב"ל 19928-02-20

תקציר

התובע, קורא מונים המועסק על ידי חברת החשמל, הגיש תביעה נגד מעסיקו, בטענה כי פעילותו בעבודה גרמה לו לפתח ליקויים פיזיים בכתפיים ובידות, ובפרט בגידים קרועים. הוא ייחס את פציעותיו לאופי החוזר ונשנה של עבודתו, שכללה קריאת מונים, פתיחת ארונות חשמל והקלדת נתונים במסוף. עם זאת, השופט פסק נגד התובע, תוך ציון מספר גורמים. ראשית, נמצאו סתירות בדיווחיו של התובע לגבי מספר המטרים שבדק מדי יום, אשר הטילו ספק באמינות גרסתו לאירועים. שנית, התובע לא הציג מסמכים התומכים במספר המטרים שקרא, למרות שציין כי קיימים רישומים כאלה. שלישית, השופטת ציינה כי עבודתו של התובע הייתה כרוכה בגיוון מבחינת השטחים שכיסה וסוגי הארונות שפתח, סוגי הידיות והפינים והפעולות הנדרשות. אופי מגוון זה של עבודתו לא תמך בטענה של תנועות חוזרות ונשנות הנדרשות לזיהוי מיקרוטראומה. בנוסף, הרשומות הרפואיות לא ביססו את טענות התובע בדבר תלונות חוזרות ונשנות בדבר הפגמים הנטענים, ונמצא כי מרבית פעולותיו בוצעו באמצעות ידו הימנית הדומיננטית. עוד ציינה השופטת כי ההקלדה הנדרשת לעבודתה של התובעת הייתה קצרה ולא היוותה הקלדה ממושכת. בסיכומו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו למיקרוטראומה, ולכן התביעה נדחתה.