ע"פ 115/77

תקציר

בית המשפט העליון הכריע במספר ערעורים בתיק הונאה בו היו מעורבים חברת רמדו בע"מ, חברה המתמחה בעבודות עפר, ומנהליה, אברהם לב ודוד חביב, יחד עם משה קליין, עובד רמדו. הערעורים נבעו מהחלטת בית המשפט המחוזי שהרשיעה את רמדו ומנהליה בניסיון לקבל כספים במרמה מחברת קצא"א, ארגון המפקח על פרויקט בנייה באשקלון. ההונאה כללה ניפוח כמות האבן שנמסרה לפרויקט על ידי זיוף תעודות שקילה. בית המשפט העליון דחה את ערעורם של רמדו ומנהליה, ואישר את הרשעתם בניסיון הונאה בתקופה מסוימת. עם זאת, היא צמצמה את מספר המסמכים המזויפים המיוחסים למשה קליין, והרשיעה אותו בזיוף והפצה של 31 תעודות במקום 51 כפי שצוין במקור. בית המשפט קיבל גם את ערעור המדינה, והרשיע את קליין בניסיון לקבל פיצוי כוזב מחברת קצא"א בגין כמויות האבן המוזכרות ב-31 התעודות המזויפות. בנוסף, הרשיע בית המשפט את רמדו ומנהליה בזיוף והפצה של תעודות אלה, והטיל קנסות מוגברים על החברה ומנהליה תוך ביטול עונש המאסר שנגזר על דוד חביב בשל פציעתו הקשה בתאונת דרכים. פסק הדין הדגיש את ידיעתם של המנהלים וכישלונם למנוע את ההונאה, בהתחשב בכך שהם שותפים לה. כמו כן דנה הוועדה באחריותו של תאגיד למעשי נציגיו, וקבעה כי רמדו, כישות, אחראית לפשעים שבוצעו על ידי מנהליו. כמו כן, בית המשפט הבהיר את ההלכה לגבי "קבלת דבר במרמה", הדגיש כי חוסר מעש יכול להוות סיוע פלילי, ופירט מתי סדרת מעשים יכולה להיחשב כעבירה נמשכת. ככלל, פסק הדין ביקש למצות את הדין עם האנשים והתאגידים שהיו מעורבים בתרמית, תוך הבטחת שמירה על אמון הציבור בבעלי תפקידים אלה.