רע"א 39468-10-17

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למחלוקת על זכויות קניין בבניין מסחרי באשדוד. י.מ. אמסלם בע"מ וחברת גלי קטיפה בע"מ מחזיקות שתיהן בחלקים שונים של הבניין ויש להן תביעות סותרות לגבי מרפסת בקומה הראשונה, כמו גם זכויות בנייה עתידיות בנכס. הבורר שמונה ליישב את הסכסוך פסק לטובת גלי קטיפה, וקבע כי המרפסת נמכרה להם כדין וכי פרשנותם להסכמים החוזיים לגבי זכויות בנייה עתידיות נכונה. אמסלם הגיש בקשה למתן רשות ערעור על פסק הבוררות, בטענה כי נפלו טעויות יסודיות ביישום החוק שעלולות לגרום לעיוות דין. עם זאת, בית המשפט מצא כי מרבית טענותיה של אמסלם הן ערעורים רגילים על קביעות עובדתיות, החסינות מפני ביקורת ערעורית בהליך זה. בית המשפט הסכים עם פרשנותו של הבורר להסכמים החוזיים ולא מצא טעויות יסודיות ביישום הדין המצדיקות התערבות בערעור. באופן ספציפי, בית המשפט הסכים כי הסכמתם של בעלי הזכויות האחרים בנכס יכולה להשתמע מהמשטר החוזי ומהתנהלות הצדדים, וכי חלוקת זכויות הבנייה העתידיות אינה מוגבלת לשטח הגג. בית המשפט דן גם בתביעתה החלופית של אמסלם לחלק מהרווחים מהבנייה במרפסת, שלא הוכרעה במפורש על ידי הבורר. בית המשפט הבהיר כי אמסלם יכול להגיש תביעה נפרדת לסעדים אלה מבלי למצות את ההליכים המשפטיים, אך החזרת התיק לבורר לעיון נוסף לא נמצאה הכרחית. שתי בקשות רשות הערעור נדחו, כאשר כל צד נושא בהוצאותיו, והערבויות שהופקדו יוחזרו באמצעות באי כוחו.