ע"א 2292/07

תקציר

הערעור והערעור שכנגד מתייחסים לפסק דין של בית משפט השלום בהרצליה בתל אביב, אשר פסק פיצויים למר עבד אל-חי מופיד, נהג משאית, בגין פציעות שנגרמו לו בתאונה. האירוע התרחש כאשר מופיד נפל ממשאית שבדק, שחנתה לצורך פריקה, ונפגע מנפילת משטח. המערערים, נהג המשאית, בעליה ומבטחיהם, טוענים כי האירוע לא היה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק, ואין להביאו לפיצוי. לטענתם, התאונה אירעה במהלך פעולות פריקה, ולכן לא נגרמה כתוצאה משימוש במשאית לצרכי הובלה. בנוסף, הם טוענים כי הפיצוי שנפסק על ידי בית משפט השלום מופרז. מופיד, בערעורו שכנגד, טוען כי הסכום שנפסק אינו מספק. בית המשפט המחוזי פסק לטובת מופיד ואישר כי אכן מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק. נמצא כי המשאית עדיין משמשת לצורכי הובלה, שכן הפריקה טרם התרחשה, ופעולות הכניסה והיציאה של מופיד מהמשאית היו שימושים מוכרים על פי החוק. כמו כן, קבע בית המשפט כי הקשר הסיבתי בין השימוש במשאית לבין פציעתו של מופיד עומד במבחנים הנדרשים. באשר לסכום הפיצוי, בחר בית המשפט שלא להתערב בממצאי בית משפט השלום, למעט התקופה שבה יש לחשב הפסדי שכר חלקיים, אותם הפחית מגיל 67 לגיל 62, בהתחשב במצבו הרפואי של מופיד. המערערים חויבו לשאת בהוצאות המשפט של מופיד, ואילו בקשת הערעור שכנגד להוצאות נדחתה.