ת"א 49757-02-20

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת עבודה ביולי 2019 בעת שעבד אצל הנתבעת, תבע את האחרונה בגין נזקי גוף. נקודת המחלוקת העיקרית בין הצדדים הייתה שאלת האחריות לתאונה. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי הנתבע אחראי לרשלנות. להלן עיקרי ממצאיו של בית המשפט התומכים בחבות הנתבעת: ראשית, הנתבעת לא דאגה לסביבת עבודה בטוחה, בפרט בכל הנוגע לשימוש במנוף, אשר יצר סכנה מיוחדת במקרה זה. בית המשפט מצא כי התובע לא הוזהר כראוי על הסיכון לפגיעה מהפעלת המנוף, למרות אופייה המסוכן של סביבת עבודתו. שנית, הנתבעת לא נקטה אמצעי זהירות מספיקים כדי למנוע את התרחשות התאונה. באופן ספציפי, בית המשפט ציין כי היה על הנתבעת לספק אזהרות ברורות יותר ואמצעי זהירות קונקרטיים מפני הסיכון שהגאנץ' יחליק ויפגע בעובדים. לבסוף, הנתבעת לא פיקחה כראוי על התובע ועל עובדים אחרים כדי לוודא שהם עובדים בבטחה, למרות הסיכונים הגבוהים הכרוכים בעבודתם. בהתבסס על ממצאים אלה, בית המשפט הטיל על הנתבעת את האחריות לנזקי התובע. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 48,537 ש"ח, שהופחתו ל-37,514 ש"ח לאחר ניכוי תגמולי המל"ל. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.