רע"א 26025-09-24

תקציר

בבקשת רשות ערעור זו, בית המשפט העליון (כבוד השופט דוד מינץ, כבוד השופט אלכס שטיין, וכבוד השופט חאלד כבוב) דן בבקשה למחיקת תובענה שהוגשה על ידי המבקשים, אברהם יצחק הירש והארי הירש, נגד לארי הירש (להלן: המשיב). **רקע עובדתי:** הצדדים היו מעורבים בהליך בוררות בפני השופט בדימוס איתן אורנשטיין החל משנת 2022. ביום 26.6.2024, המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה להעברת הבורר מתפקידו, בטענה שהוא אינו ראוי לאמון הצדדים וכי שכרו גבוה. בנוסף, ביקשו להעביר את ההליך לבירור בפני בית המשפט. כחודש לאחר מכן, ביום 29.7.2024, המבקשים הגישו "בקשה למתן הוראות והשלמה" לבקשתם, בה ציינו שבא כוחם התפטר, ובעקבות זאת הבורר הודיע כי לא יוכל לנהל את הבוררות ללא ייצוג משפטי. על כן, חזרו וביקשו להורות על "ניתוב תיק הבוררות אל הערכאה השיפוטית הרלוונטית". ביום 6.8.2024, בית המשפט המחוזי הורה למשיב להגיש תשובה לבקשה להעברת הבורר. באותו היום, המשיב הגיש בקשה למחיקת ההליך, בטענה שהבורר התפטר עקב אי-הסדרת הייצוג המשפטי, ולכן ההליך התייתר. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המשיב ונתן פסק דין המורה על מחיקת התובענה. **טענות המבקשים בבקשת רשות הערעור:** המבקשים טענו כי ההליך נמחק מבלי שהתבקשה תגובה מטעמם. כמו כן, טענו שהם ביקשו, בנוסף להעברת הבורר, כי בית המשפט יורה על המשך בירור ההליך לפניו, ולא היה מקום להתעלם מסעד זה. **טענות המשיב בתשובתו:** המשיב טען כי דין הבקשה להידחות, מכיוון שהיא אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור בענייני בוררות, ומבוססת על התנהלותם חסרת תום הלב של המבקשים. לטענתו, מלבד טעות סופר, לא נפלה בפסק הדין טעות מהותית, שכן הבקשה המקורית היתה להעברת הבורר, וכאשר התפטר, אין מקום לדון בעניינים תיאורטיים. כמו כן, טען כי "בקשה למתן הוראות" אינה מוכרת בהליך להעברת בורר ומוגשת מחוץ למסגרת חוק הבוררות. **החלטת בית המשפט העליון:** בית המשפט העליון החליט לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור, וקיבל את הערעור. **נימוקים משפטיים וחידושים:** 1. **היעדר שימוע כדין:** בית המשפט העליון קבע כי בית המשפט המחוזי טעה בקבלו את בקשת המחיקה מבלי לשמוע את עמדת המבקשים. הכלל הוא שאין להיעתר לבקשה מבלי שתישמע עמדת הצד שכנגד, להבדיל מדחייתה (תקנות 50(2)-(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). הטעות נבעה ככל הנראה מכך שבית המשפט המחוזי סבר שהבקשה למחיקה הוגשה על ידי המבקשים עצמם, עקב היפוך סדר בעלי הדין על ידי המשיב בעת הגשת בקשתו. 2. **סעד של העברת הדיון לבית המשפט:** בית המשפט העליון הדגיש כי בקשתם של המבקשים כללה לא רק את העברת הבורר מתפקידו, אלא גם בקשה להעביר את הדיון להכרעת בית המשפט. התעלמות מסעד זה, כפי שנעשתה בפסק הדין, מהווה שגיאה. 3. **סדר דין והיפוך בעלי דין:** בית המשפט העליון התייחס להוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו, הקובעת כי בעל דין המגיש בקשה יפרט את שמות בעלי הדין בסדר שבו הופיעו בכתב הטענות הראשון. היפוך סדר זה על ידי המשיב תרם, ככל הנראה, לבלבול שנוצר. 4. **יישום חוק הבוררות והתקנות:** השופט מינץ מציין כי עמדתו של המשיב, לפיה "בקשה למתן הוראות" אינה מוכרת בהליך להעברת בורר ומוגשת מחוץ למסגרת חוק הבוררות, עשויה להיות נכונה בנסיבות אחרות, אך במקרה זה, הבעיה העיקרית היתה הליך המחיקה עצמו, שנעשה מבלי לשמוע את המבקשים. 5. **תוצאה:** הערעור התקבל, פסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטל, וההליך הוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שידון בעניין לגופו. **חידוש משפטי/עיקר:** החידוש העיקרי בפסק דין זה טמון בהדגשתו על חשיבותה של זכות הטיעון וההליך התקין, במיוחד כאשר מדובר בבקשה הנעתרת למחיקת הליך. בית המשפט העליון הביע נחרצות כי אין להורות על מחיקת תובענה, גם כאשר ההליך התייתר לכאורה, מבלי לאפשר לצדדים להשמיע את עמדתם. כמו כן, הובהר כי אין להתעלם מסעדים נוספים שהתבקשו במסגרת הבקשה המקורית, גם אם אחד הסעדים (כמו העברת בורר) הפך תיאורטי עקב נסיבות חיצוניות. הליך משפטי תקין דורש בחינה מעמיקה של כלל הסעדים שהתבקשו, תוך מתן זכות טיעון לכל הצדדים.