רע"פ 2463/09

תקציר

מסקנת פסק הדין היא כי יש לדחות את בקשת הדחייה, בעיקר משום שהבקשה אינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית או ציבורית המצדיקה דיון שיפוטי שלישי. למרות טענות העותר, התיק כבר נבחן בשתי ערכאות, בהתאם לכלל המקובל האוסר על הגשת ערעור לדיון שלישי, אלא אם כן הוכחו נסיבות חריגות. בית המשפט בחן גם לגופה של הבקשה, תוך שהוא מפנה לסעיף 178 לחוק התכנון והבניה, המתייחס לחריגות מתכניות מאושרות המתרחשות כאשר השימוש החוקי הופך לבלתי חוקי בתכנון חדש. הממצאים מצביעים על כך שהשימוש שעשה המבקש בקרקע לא תאם את השימוש שקדם לתכנית, ולכן התכנית קדמה לשימוש החורג, ולפיכך הערר אינו תקף שכן הוא מערער על ממצאים עובדתיים מבוססים. בנוסף, נדחתה טענת המבקש כי יש להתעלם מאי עמידה בחוקי התכנון. בית המשפט הדגיש את חשיבות השמירה על חוקי התכנון והבנייה, והדגיש כי למרות עיכובים פוטנציאליים מצד הרשויות, קיים אינטרס ציבורי רב לאכוף חוקים כאלה כדי לטפל בעבירות חמורות בתחום. בסופו של דבר, הפרות ממושכות של המבקש, יחד עם פעולות בלתי מספקות להסדרת השימוש בקרקע, הובילו לדחיית הבקשה.