ת"פ 42201-08-11

תקציר

נאשם בן 19 הודה ביידוי אבנים לעבר רכבת קלה בירושלים. האירוע התרחש ב-8 באוגוסט 2011 בסביבות השעה 22:30, כאשר הרכבת עברה בשכונת שועפאט במהירות של 40-30 קמ"ש. הנאשם ושותפו יידו אבן כל אחד לעבר הרכבת, כאשר אבן הנאשם פגעה בצדה הימני של הרכבת בסמוך למושב הנהג. הנאשם הודה במיוחס לו, שהעונש המקסימלי עליו הוא 20 שנות מאסר. בית המשפט שקל את גילו של הנאשם ואת המלצות שירות המבחן, אשר ציינו את התנהגותו האימפולסיבית של הנאשם ואת חוסר שיקול דעתו. התביעה טענה לעונש מאסר, ואילו סנגורו של הנאשם ביקש עונש קל יותר, בהתחשב בהודאתו ובהיעדר הנזק שנגרם. בית המשפט איזן בין הצורך בענישה פרטנית לבין הצורך ליצור תקדים שירתיע מפני מקרים דומים, נוכח היעדר מקרים קודמים. סעיף 332(3) לחוק העונשין, האוסר על סיכון חיים בנתיבי תחבורה, נושא עונש מרבי המעיד על סלידתו העזה של המחוקק מעבירות מסוג זה. בית המשפט הדגיש את חומרתם הפוטנציאלית של אירועי יידוי אבנים, במיוחד כאשר הם מכוונים נגד כלי רכב נוסעים, ואת הצורך בהרתעה. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ואפשרות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.