מ"ח 5453/91
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט העליון דחה את בקשת המבקש למשפט חוזר על סמך ראיות חדשות וטענות להוצאת דיבה שקרית. המבקש הורשע בעבר בשורה של עבירות אונס ומעשה מגונה בארבע נשים שונות. הוא טען כי הרשעתו היא תוצאה של האשמת שווא שתוזמרה על ידי קצין משטרה שחקר אותו ונכח בחקירתו. עם זאת, בית המשפט לא מצא קשר ישיר בין התנהלותו הפסולה של הקצין בתיק אחר לבין אשמתו או חפותו של המבקש. הרשעתו של המבקש התבססה בעיקר על מהימנות עדויות הקורבנות, בעוד גרסתו שלו נקבעה כבלתי אמינה. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת חפותו של המבקש הנתמכת בבדיקת פוליגרף, בקובעו כי ממצאים אלה אינם קבילים כראיה או כהצדקה למשפט חוזר או לחקירה חדשה. ככלל, אישר בית המשפט את הראיות הקיימות ואת מהימנות ההליך המשפטי שהוביל להרשעת המבקש.
חקיקה מקושרת
מ"ח 5453/91 משה יהלום נ' מדינת ישראל, עליון (22.12.1991)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.