ת"א 30591-03-12

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד הנתבע בגין נזקים הנובעים ממספר עוולות, לרבות תקיפה, כליאת שווא, הפרת חובה חקוקה ורשלנות, בעקבות אירוע אלים בין הצדדים. הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה מחמת שיהוי, שכן היא הוגשה בסמוך לתום תקופת ההתיישנות. עם זאת, בית הדין לא קיבל טענה זו, בקובעו כי השיהוי לבדו אינו עילה מספקת לפיטורים, והנתבע לא הוכיח כל שינוי לרעה במצבו כתוצאה מהשיהוי. לגופו של עניין, קיבל בית המשפט את גרסת התובע לאירועים ומצא את הנתבע אחראי לתקיפה, כליאת שווא, הפרת חובה חקוקה ולשון הרע. השופטת ביססה את פסק דינה על ממצאי תיק פלילי קודם נגד הנאשם, שהסתיים בהרשעה על סמך הודאתו במיוחס לו. לתובע נפסקו 20,000 ש"ח בגין כאב וסבל, 30,000 ש"ח פיצויים עונשיים ו-8,000 ש"ח בגין לשון הרע. בנוסף, קבע בית המשפט כי הנתבע וקרוב משפחתו, שפעלו יחד באירוע, אחראים ביחד ולחוד לנזקי התובע, והנתבע אינו זכאי לכל הפחתת אחריותו. כמו כן נפסקו לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ש"ח. פסק הדין כלל זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום, וההחלטה נמסרה לצדדים בדואר רשום.