תנ"ג 55882-12-13

תקציר

בית המשפט החליט לעכב הליך בין מספר משיבים עד להכרעת בית המשפט העליון בערעור שהגישו חלק מהמבקשים. המבקשים ביקשו את הדחייה לאחר שבית המשפט המחוזי הוציא צו גורף האוסר עליהם להגיש תביעה נגזרת בעילות מסוימות. המשיבים טענו כי הבקשה היא למעשה בקשה לעיכוב ביצוע ויש לסלקה משום שבית המשפט אינו המקום המתאים לדון בה ומשום שיש בה כדי לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי. עוד טענו כי יש לדחות את הבקשה משום שהוגשה במסווה של הקפאת הליכים, וכי היענות לה תגרום להם נזק. עם זאת, בית המשפט מצא כי בקשת המבקשים הייתה ברורה בכוונתה רק לעכב את ההליך ולא לעכב את ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט החליט כי מאחר שלתוצאת הערעור עשויה להיות השפעה מכרעת על ההליך הנוכחי, וכדי למנוע מהמשיבים את הצורך לשאת בהליך כפול, הדרך הטובה ביותר היא לעכב את ההליך הנוכחי עד להכרעת בית המשפט העליון. ההחלטה הושפעה גם מכך שהערעור עלול להשפיע על אופן ניהול ההליך הנוכחי, וכדי להימנע מהחלטות סותרות יש לעכב את ההליך. לבסוף, ציין בית המשפט כי ייתכן שאי הבנתם של המשיבים באשר למהות הבקשה נבעה ממועד הגשתה, והחליט כי כל צד יישא בהוצאותיו.