ע"א 464/71

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון בערעור אזרחי, ת"א 9/71. הערעור נובע מתביעת נזיקין בסך 39,670 ל"י שהוגשה כנגד המערערת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בעקבות תאונה בה נפגע המשיב ממריצה שנגררה על ידי טנדר המערער. התביעה כללה נזקים מיוחדים בסך 8,750 לי ונזקים כלליים בסך 30,920 לי. המערערת לא הגישה כתב הגנה בתוך פרק הזמן הנדרש ולפיכך נתן רשם בית המשפט המחוזי פסק דין על מלוא סכום התביעה מבלי לקיים דיון. לאחר מכן עבר המערער לבטל את פסק הדין, אשר נדחה על ידי הרשם ולאחר מכן על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, מגיע למסקנה כי יש לקבל את הערעור. בית המשפט מקבל את טענתו העיקרית של המערער כי סכום הנזק הנתבע שנוי במחלוקת. לדברי השופטים, תקנות 57 ו-90 לתקנות סדר הדין האזרחי מתייחסות לכתבי טענות וחלות רק לאחר שהוגש כתב הגנה. במקרה דנן, התרשלותה של המערערת בכך שלא הגישה כתב הגנה במועד אינה שוללת את העובדה שגובה הנזק אכן שנוי במחלוקת. יתר על כן, אופי התביעה, בעיקר נזקים כלליים שהם אומדנים, היה צריך להביא את הרשם לשמוע ראיות לגבי סכום הנזק לפני מתן פסק דין. בית המשפט מדגיש כי סיכויי ההצלחה של הנאשם בהגנתו מהווים שיקול משמעותי בהכרעה בבקשה לביטול פסק דין. פסיקת בית המשפט העליון מורה כי כאשר מדובר בתביעות לסכומי כסף בלתי מוגבלים, במיוחד כאלה הכרוכות בנזקים כלליים, על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו בזהירות ולשקול את האפשרות לשמוע ראיות בטרם ייתן פסק דין בהעדרו של הנתבע. זאת כדי להבטיח שהצדק ייעשה וזכויות שני הצדדים יישמרו. במקרה ספציפי זה, פסק הדין מוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף בגובה הנזק ובצורך בשמיעת ראיות. בנוסף, בשל רשלנותו הפושעת של המערער, מציב בית המשפט תנאי לפיו עליו לשאת בהוצאות המשיב בסך 2,000 ל"י בתוך 30 יום על מנת להביא לביטול פסק הדין.