ת"א 43905-07-18

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה של מדינת ישראל נגד מספר נאשמים שפונו מרצועת עזה לאחר התנתקותה מהאזור בשנת 2005. המפונים הושמו בדיור זמני והמדינה טענה כי הם חייבים בתשלום עבור השימוש בנכס. הנתבעים טענו כי המדינה לא סיפקה להם פתרונות דיור הולמים וביקשו לקבל פטור מתשלום אגרות אלה. בית המשפט הכיר בקשיים שעמדו בפני הנאשמים ובמחדלי המדינה בטיפול במפונים, אולם בסופו של דבר פסק לטובת המדינה. השופטת קבעה כי על הנתבעים לשלם 71,430 שקל, שהם שכר טרחה מופחת, בנוסף להפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה. סכום זה חושב על בסיס השימוש בפועל בנכס על ידי הנתבעים, והשופטת בחרה שלא לחייב אותם בגין מבנים נוספים שבנו על הנכס. השופט גם הורה לנאשמים לכסות את הוצאות המשפט של המדינה, והעמיד אותן על 10,000 שקל.