ב"ל 13864-04-13

תקציר

פסק הדין דן ביישום תיאוריית המיקרוטראומה על שני מקרים נפרדים של ליקוי עובדים, תוך התמקדות בתנאי הזכאות המוגדרים במשפט העברי. במקרה של פגיעה במרפק, ביצע התובע פעולות פיזיות שונות במהלך יום העבודה, לרבות צביעה, טיח והרמת משאות, שכללו תנוחות שונות של הידיים והמרפקים. לא היו פעולות חוזרות ונשנות שגרמו לנזק מצטבר, אלא מגוון תנועות שונות ומגוונות. לכן, התביעה בגין פגיעה במרפק אינה עומדת בדרישות למיקרוטראומה. במקרה של פגיעה בברך, התובע ביצע עבודה משמעותית תוך הישענות על ברכיו או תנועה בתנוחת כריעה, לרבות צביעה, ריצוף וטיח. בית הדין הכיר בכך שמדובר במעשי דמיון חוזרים ומהותיים בתנועת הברכיים והורה על בדיקה רפואית לביסוס קשר סיבתי בין פגיעת הברך של התובע לבין תנאי עבודתו. ההחלטה בדבר מינוי מומחה רפואי לפגיעה בברך תתקבל בנפרד.