ע"א 4782/22

תקציר

המערערים הגישו בקשה להיתר בניה מהוועדה המקומית להסבת קולנוע "השחף" לאולם אירועים, אך נתקלו בעיכובים של כ-12 שנים בקבלת האישור. הם תבעו את המשיבים על פיצויים בסך 50 מיליון ש"ח, בטענה לטיפול רשלני בבקשתם ולאובדן רווחים פוטנציאליים, אך בית משפט קמא דחה את תביעתם וייחס את השיהוי למערערים עצמם. המערערים ערערו וטענו כי נאלצו להגיש עררים מרובים וכי התנהלות המשיבים הייתה רשלנית. עם זאת, בית המשפט לערעורים הסכים עם פסק דינו של בית משפט קמא, וקבע כי בעוד שניתן לייחס למשיבים שיהוי ופגמים מסוימים, המערערים תרמו גם הם לשיהוי הכולל וקיים היעדר קשר סיבתי בין התנהלות המשיבים לבין הנזקים הנטענים. זאת ועוד, ערכאת הערעור קבעה כי עצם הארכת הליכי התכנון ואי הוצאת היתר בניה, ולו לאורך תקופה ארוכה, אינה מהווה רשלנות אלא אם ניתן להוכיח מעשה או מחדל רשלניים. הימנעותם של המערערים מלקדם במקביל היבטים שונים של יישומם, כפי שהמליץ מהנדס העיר, והתקדמותם האיטית לאורך השנים, היוו גורמים מכריעים. לפיכך, הערעור נדחה, אך ללא הוצאות, נוכח התנהלותם הלקויה של המשיבים.