ע"מ 64141-01-15

תקציר

פסק הדין דן בערעור בעניין שומות מס הכנסה לבעל מסעדה לשנים 2008 ו-2009, שבו חלק הבעלים על אחוז ההוצאות המהותיות בדוחותיו. בית המשפט פסק לטובת בעל המסעדה, החליט לקבל את ערעורו במלואו ולבטל את השומות לשנתיים המדוברות, לצד ביטול קנס בגין פיגור בתשלומים. פסק הדין מתייחס למספר תיקי ערעורי מס קודמים בהם היו מעורבים בעלי מסעדות, בהם שמע בית המשפט את עדותה של גב' בנמו, שערכה ביקורות במסעדות המדוברות. מקרים אלה ביססו את התקדים לפיו המשיבה (רשות המסים) אינה נדרשת לבצע בדיקות מדויקות מבחינה מדעית, אלא עליה להציג בחינה סבירה העומדת בבחינה לוגית. בית המשפט שקל גם את העובדה שספרי המערערת לא נפסלו ולא נמצאו הפרשי הון בלתי מוסברים. פסק הדין מפרט מספר סוגיות בבדיקת רישומי המסעדה על ידי רשות המסים. ראשית, בית המשפט הלין על הסתמכותה של רשות המסים על הנחיות ענפיות משנת 2010, שלא פורסמו באופן רשמי והתבססו על נתוני תמחור מיושנים. שנית, בית המשפט מצא פגם בשיטה ששימשה לבניית מנות ארוחה ממוצעות, שלא שיקפה נאמנה את תפריט המסעדה ואת הרגלי הסועדים. שלישית, בית המשפט קבע כי השיטה ששימשה לחישוב אחוז העלויות החומריות בארוחות הייתה פגומה, והיה עליה להשתמש בממוצע משוקלל המתחשב בפופולריות של מנות שונות. בית המשפט מצא גם בעיות במדגם ששימש לשקילת מנות הארוחה, וטען כי הבחירה האקראית של צוות הבקרה של מנות אינה מהווה מדגם מייצג. בנוסף, פסק הדין חולק על חישוב עלות הסלטים לסועד, וקובע כי חישובי הכלכלן לא היו משכנעים. עם זאת, בית המשפט קיבל את שיקולי המומחה בנוגע להסתרת רכישות, ומצא אותם מדויקים יותר מאלה של רשות המסים. ככלל, בית המשפט הגיע למסקנה כי חישובי רשות המסים לא היו משכנעים והעלו קשיים משמעותיים. תחת זאת, בחר בית המשפט לקבל את חוות הדעת הכלכלית המפורטת שהציגה המערערת, אשר מצאה כי היא תומכת באחוז החומר המוצהר בדו"חות השנתיים. עוד ציין בית המשפט כי מקרים קודמים שבהם היו מעורבים מסעדות דומות הניבו אחוזי חומר גבוהים יותר ממה שקבעה רשות המסים. לאור ממצאים אלה, פסק בית המשפט לטובת בעל המסעדה, תוך ביטול שומות המס וביטל את הקנס, תוך פסיקת הוצאות משפט למערערת בסך 15,000 ₪ שישולמו על ידי רשות המסים.