ת"א 375/08

תקציר

בית המשפט קבע כי הנתבע, זאבי, חייב אישית לשלם לתובע, רום, 1.5 מיליון דולר. סכום זה נקבע בהסכם מיום 17 בנובמבר 2000, שבא לאחר משא ומתן עסקי בין השניים בנוגע למספר עסקאות הקשורות לרכישת מניות בחברות תקשורת בולגריות וישראליות. בהסכם, שנחתם בין הצדדים, נקבע כי החברה של זאבי תשלם לרום סכום כולל של 7 מיליון דולר עבור שירותי ייעוץ, מתוכם 5.5 מיליון דולר כבר שולמו. לדברי רום, 1.5 מיליון הדולרים הנותרים היוו יתרה שהיה חייב לו זאבי. זאבי טען כי ההתחייבות בהסכם אינה התחייבות אישית שלו אלא של תאגיד זר, ולכן אין לו אחריות אישית לשלם לרום. השופט קבע כי זאבי לא הציג כל ראיה לכך שלתאגיד המדובר קיום עצמאי, תוכן כלכלי או פעילות עסקית, וכי השימוש בשם התאגיד בהסכם היה ניסיון של זאבי להרחיק עצמו מחובתו האישית. עוד קבעה השופטת כי התאגיד היה רק מיופה כוח לעסקיו של זאבי וכי ההתחייבות בהסכם נעשתה מטעמו של זאבי. בעקבות זאת קבע השופט כי זאבי אחראי באופן אישי לקיום ההתחייבות הכספית שנקבעה בהסכם. כמו כן, דחתה השופטת את טענתו של זאבי כי התביעה התיישנה, וכן את טענותיו של רום בנוגע לחישוב הסכום שנגבה. השופט קבע כי על זאבי לשלם לרום 1.5 מיליון דולר, בתוספת ריבית המחושבת לפי תקנות הריבית והצמדה למדד. לבסוף חויב זאבי לשלם לרום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 250 אלף שקל.