ער"מ 14127-09-15

תקציר

ערעור נדחה על ההחלטה לדחות בקשה להארכת מועד לערעור על פסק דין קודם. המקרה המקורי שהוכרע בבית הדין האזורי נסוב סביב טענת המערערת כי אירוע ביום 26.12.2010 הוביל לפגיעה ויש להכיר בו כתאונת עבודה. בית המשפט המחוזי מינה מומחה רפואי שסבר כי אין קשר סיבתי בין האירוע לבין פגיעת הכתף של המערער, מה שהוביל את בית המשפט לדחות את תביעת המערער. לאחר מכן ביקש המערער הארכת מועד לערעור על החלטת בית הדין האזורי, תוך ציון סוגיות בריאותיות ונפשיות, לרבות השפעת מבצע "צוק איתן", כסיבות לעיכוב. בקשת ההארכה נדחתה על ידי רשם בית המשפט, אשר דחה אף הוא את טענת המערער כי קיים סיכוי להצלחת הערעור. האישורים הרפואיים שסיפק המערער לא היו משכנעים דיים כדי לתמוך בטענה כי מחלה מנעה את הגשת הערעור במועד. יתר על כן, סיכויי הצלחת הערעור לא נחשבו גבוהים, שכן חוות הדעת של המומחה הרפואי, עליה הסתמך בית המשפט המחוזי, הייתה מנומקת היטב ומבוססת על מסמכים רפואיים. גם טענות המערער בדבר חריגתו של המומחה מן העובדות לא היו משכנעות. משכך, נדחה הערר על החלטת הרשם, תוך שהוא מחזק את ההחלטה שלא להאריך את המועד להגשת ערר.