עת"מ 18751-01-14

תקציר

עניינו של פסק הדין המדובר בבקשה להארכת המועד האחרון להגשת עתירה נגד החלטות ועדת הערר המחוזית בחיפה. העותרים והמשיבים הם בעלי חלקות קרקע סמוכות וחולקים על אישור היתר בניה. על החלטתה הראשונית של הוועדה המקומית לאשר את ההיתר הגישו העותרים ערר לוועדת הערר, מה שהוביל להחלטה שדחתה את מרבית טענות העותרים אך חייבה שינוי הבקשה להיתר בשני מובנים. לאחר מכן ערערו העותרים על החלטה זו, אך בהמשך משכו את ערכם והוועדה המקומית אישרה בקשה מתוקנת של המשיבים. בשנת 2013 ניתנה החלטה סופית המאשרת את ההיתר בכפוף לשינויים נוספים. כעת מבקשים העותרים לערער על ההחלטה הראשונית ועל שתי החלטות שניתנו במסגרת הליך הערעור השני. על בית המשפט לקבוע תחילה האם החלטות אלה הן החלטות ביניים או סופיות. אם יהיו סופיות, יזדקקו העותרים להארכה כדי להגיש את עתירתם, לה התנגדו המשיבים. השופט קובע כי ההחלטה הראשונה היא אכן החלטה סופית, שכן היא דחתה את רוב טענות העותרים והחזירה את הדיון לוועדה המקומית רק לצורך תיקון הבקשה בדרכים ספציפיות. על החלטה זו לא ניתן לערער ולפיכך נדחות טענות העותרים בשל דרישת הארכה של למעלה מ-3 שנים. עם זאת, נקבע כי החלטת הביניים בהליך הערעור השני היא צודקת - ביניים - וטיעוני העותרים ביחס להחלטה זו יישמעו. העותרים נדרשים לשלם לכל קבוצת משיבים הוצאות בקשה בסך 3,000 ₪.