ת"א 2294/09

תקציר

המבקשים והמשיב חלקו על תשלום דמי תיווך בגין עסקת מקרקעין. המבקשים טענו כי למשיבה לא היה רישיון תיווך תקף וכי לא היה הסכם תיווך בכתב – שניהם דרישות לתביעות דמי תיווך. בית המשפט מצא כי למשיב היה רישיון בשנים 2006-2007 וכי אגרת הרישיון לשנת 2008 שולמה רטרואקטיבית, דבר שלא פסל את תביעת המשיב. עוד ציין בית המשפט כי מרבית פעולות התיווך התקיימו בתקופה זו. אמנם אין חולק כי אין הסכם בכתב חתום על ידי המבקשים, אך המשיב הציג מספר עובדות שיש בהן כדי להתגבר על מכשול זה על בסיס עקרון תום הלב, ובהן טיוטת הסכם לא חתומה, תשלום של 35,000 ₪ למשיב ותמליל שיחה המאשר את החוב. בית המשפט הדגיש כי דיני התיווך הם חלק מדיני החוזים ועקרון תום הלב חל. לפיכך, אם יצליח המשיב להוכיח את נחישותם של המבקשים להתקשר בהסכם ואת צעדיהם הקונקרטיים למימושו, לא יוכל להתחמק מהתחייבותם החוזית. בית המשפט דחה את תביעת המבקשים והורה על גילוי הדדי בתוך 30 יום. על המבקשים להציג את עדויותיהם ומסמכיהם עד ליום 1.4.2010 ואת המשיב עד ליום 1.6.2010. המשפט נקבע ל-4 ביולי 2010. המבקשים חויבו לשלם 5,000 ₪ כולל שכר טרחת עורך דין.