עת"מ 3015-04-17

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לצו ביניים שימנע מעיריית פתח תקווה וממשיבים אחרים לנתק נכסים המאוכלסים על ידי אזרחים זרים אפריקאים מאספקת חשמל או מים. המבקשים, עמותות המבקשות להגן על זכויותיהם של מבקשי המקלט, טענו כי החלטת העירייה לנתק את הנכסים אינה צודקת ומכוונת כלפי מבקשי המקלט. לטענתם, צעד זה יגרום לפגיעה בלתי מידתית באוכלוסייה פגיעה זו. הבקשה והעתירה הנלווית אליה הוגשו בשם העמותות ולא בשם דיירים בודדים, וביקשו לערער עקרונית על חוקיות פעולות העירייה. העירייה, לעומת זאת, נימקה את פעולותיה כמענה הכרחי להפרות מסוכנות בפיצול דירות, והדגישה את הסיכונים הבטיחותיים הכרוכים בחיבורים בלתי מורשים. לטענתה, פעולותיה אינן מכוונות נגד מבקשי מקלט אלא נועדו לאכוף את תקנות הבנייה. עוד טענו המשיבים כי הבקשה מוקדמת מדי, שכן הדיירים יכולים לערער על צווי הניתוק באמצעות הליך ועדת הערר הקבוע בחוק התכנון והבניה. לאחר ששקל את הטענות, הגיע בית המשפט למסקנה כי בעוד שהבקשה הייתה מוצדקת מלכתחילה בשל הצורך הדחוף להגן על האוכלוסייה הפגיעה, כעת יש לדיירים די זמן לפנות לסעדים משפטיים כנדרש בחוק. בית המשפט הדגיש כי העירייה לא נקטה מדיניות של אפליית מבקשי מקלט וכי הליך ועדת הערר סיפק מנגנון מתאים ויעיל לבירור נסיבותיו של כל נכס. לפיכך, הבקשה לצו ביניים נדחתה, והיה מצופה מהדיירים לפעול בערוצים המשפטיים המתאימים כדי לערער על צווי הפינוי. ההחלטה התקבלה מבלי לפגוע בזכויות הדיירים למיצוי הסעדים המנהליים, ובית המשפט הביע תקווה כי המבקשים יידעו את הדיירים על האפשרויות הפרוצדורליות העומדות בפניהם במהלך ההליך.