עב"ל 27311-10-16

תקציר

פסק הדין מקבל ערעור על החלטה קודמת שעניינה הכרה בטינטון כפגיעה בעבודה. הערעור התקבל משום שהמערער עמד בתנאים הקבועים בסעיף 84א לחוק, שנכנס לתוקפו בשנת 2005. על פי סעיף זה, ירידה בשמיעה עקב חשיפה לרעש נחשבת לפגיעה בעבודה רק בהתקיים תנאים מסוימים. אחד התנאים הללו הוא שהטינטון הוא קבוע, או "רעש קבוע באוזניים". מהמסמכים הרפואיים שהציג המערער עולה כי סבל מטינטון מתמיד וביקש טיפול בו בטרם הפסיק לעבוד בסביבה עם חשיפה לרעש. רישומים אלה, בצירוף חוות דעת של מומחה רפואי, משכנעים את בית המשפט כי המערער אכן סובל מטנטון מתמיד. נלקחת בחשבון גם חוות הדעת של המומחה, המאשרת קשר סיבתי בין הטינטון לבין ליקויי השמיעה הקשורים לעבודה. לפיכך, בית הדין קובע כי יש להכיר בטינטון של המערער כפגיעה בעבודה, ולחייב את המוסד לשלם לו שכר טרחת עורך דין. החלטה זו מתבססת על נסיבותיו הספציפיות של המקרה, ואין בה כדי לבסס תקדים באשר למשקל שניתן לבדיקות אופייניות לטנטון.