ע"פ 779/19

תקציר

בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע הורשע המערער בעבירות תעבורה, הפרעה לשוטר ונגזרו עליו 20 חודשי מאסר. במהלך סיור שגרתי ביום 2.4.2015 עקבו השוטרים אחר רכב בו נהג המערער, שרישיונו נפסל, לאחר שנמלט מזירת התנגשות. למרות הוראת המשטרה לעצור, נהג המערער בחוסר זהירות, תוך סיכון אחרים, ולבסוף פגע בניידת. בתחילה נערך הסדר טיעון, אך בהמשך חזר בו כאשר המערער הכחיש את העבירות וטען כי שהה במקום אחר בעת האירוע. עם זאת, בית משפט קמא מצא אותו אשם על סמך עדותו של השוטר יניב שטמקר, שזיהה את המערער כנהג. טענת האליבי של המערער כי שהה בחוף הים נדחתה כבלתי אמינה. בערעור, הליך הזיהוי וזיהוי הרכב ערערו אך נמצאו תקפים בשל עדויות קצין מהימנות וראיות מאששות. בנוסף, נלקחה בחשבון השפעת מצבו הנפשי ונסיבותיו האישיות של המערער, דבר שהביא להקלה בעונש בהשוואה למקרים דומים. ערכאת הערעור אישרה את קביעותיו של בית משפט קמא, והגיעה למסקנה כי די היה בראיות כדי להוכיח את אשמתו של המערער, והעונש היה הולם, בהתחשב בעבירות ובנסיבות. בסופו של דבר נדחה הערעור, והמערער הונחה להתחיל את תקופת מאסרו.