ת"א 1468/05

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב מחלוקת הנוגעת להחזר קצבת נכות בגין תאונת דרכים שאירעה לנפגע, א.מ., ביום 19.1.98. התובעת, ששילמה את קצבת הנכות של הנפגעת, תבעה שיפוי מהנתבעות - חברות הביטוח השונות - בהתאם להסכם ביניהן. הנתבעים הכירו בחובתם לפרוע אך חלקו על גובה הנכות המיוחסת לתאונה. לטענתם, שני אירועים נוספים שהתרחשו בסמוך לתאונה - אירוע בעבודה וחקירה פלילית - תרמו למוגבלותו של הקורבן. לפיכך, הם סברו כי עליהם לשפות את התובע רק בגין הנכות הקשורה ספציפית לתאונת הדרכים. התובעת, לעומת זאת, טענה כי קביעות הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי בנוגע לנכותו של הנפגע והקשר שלה לתאונה מחייבות. בית המשפט בחן את מעמדן של קביעות המל"ל ומצא כי בעוד שאחוזי הנכות שנקבעו על ידי המל"ל מחייבים, לא ניתן להסיק את אותה מסקנה לגבי הקשר הסיבתי בין הנכות לבין התאונה. בית המשפט נימק זאת בכך שהמל"ל התעלם מאירועים אחרים שהיו יכולים להשפיע על מצבו הרפואי של הקורבן. לפיכך, התעקשותה של התובעת על שיפוי מלא מבלי להכיר באירועים אלה עולה כדי חוסר תום לב. לפיכך, קבע בית המשפט כי רק חלק מהנכות מיוחסת לתאונה. בית המשפט קבע כי יש לקשור 4/7 מהנכות לתאונה והורה לנתבעים לפצות את התובע בהתאם. סכום זה חושב כ-529,657 ש"ח, נושא ריבית מיום 8.4.03, בניכוי סכום של 278,070 ₪ שכבר שולם על ידי הנתבעים. יתרת הסכום הייתה אמורה להיות מוגדלת בריבית בהתאם להסכם לתקופות מוגדרות. בית המשפט פסק גם בעניין הפרשי הריביות, וקיבל את טענת הנתבעים כי שיעור הריבית השתנה החל מיום 1.4.03. בנוסף, התייחס בית המשפט לתביעת התובע לריבית בתקופה בה היה תלוי ועומד התיק, וקבע כי אין לחייב את הנתבעים בריבית בגין התקופה בה הסכימו הצדדים להמתין לפסק דינו של בית המשפט המחוזי. לתובע נפסק שכר טרחת עורך דין חלקי בסך 10,000 ₪. ככלל, פסק דין זה מדגיש את תפקידו של תום הלב ואת גבולות ההשתק השיפוטי בסכסוכים חוזיים, תוך הבהרת ההשלכות של התעלמות מאירועים קריטיים בקביעת הנכות והקשר שלה לאירוע ספציפי.