LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

פ"ל 6711-01-23

החלטה תעבורה ירושלים

📋
מספר הליך6711-01-23
📂
סוג הליךפ"ל
📅
תאריך11 ביוני 2026
🏛️
בית משפטתעבורה
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. יונס שקיראת
👨‍⚖️
שופטיםשרית זוכוביצקי-אורי

תקציר

**ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום לתעבורה בירושלים בתיק פ"ל 6711-01-23 מדינת ישראל נ' שקיראת** **מבוא** החלטה זו בוחנת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם, יונס שקיראת, בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים. הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה בשכרות וחוסר לוחית זיהוי, ונגזר עליו קנס כספי, פסילה מלקבל/להחזיק רישיון נהיגה לתקופה ממושכת, ופסילה על תנאי. הבקשה לביטול פסק הדין נסמכה על טענת אי-ידיעה על הדיון וחשש לעיוות דין בשל חומרת העונש. בית המשפט דחה את הבקשה תוך התייחסות לעקרונות היסוד של הדין הפלילי, דרישת ההתייצבות, והתנאים לביטול פסק דין שניתן בהיעדר. **עקרונות משפטיים וחידושים** 1. **חובת ההתייצבות של הנאשם:** בית המשפט הדגיש את העיקרון היסודי לפיו דיון פלילי מתקיים בדרך כלל בנוכחות הנאשם. עיקרון זה, המעוגן בסעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ"), נחשב לכזה בעל מעמד חוקתי, ומטרתו להבטיח את קיום המשפט התקין, את מראית פני הצדק ואת אמון הציבור בהליך הפלילי. ההתייחסות לפסיקת השופט שהם בע"פ 1903/99 חסין נ' מדינת ישראל מחזקת את חשיבות העיקרון. 2. **החרגות לחובת ההתייצבות:** לצד הכלל, בית המשפט הכיר בחריגים, כגון הדיון בעבירות קלות שלא בפני הנאשם (סעיף 240(א) לחסד"פ), תוך שמירה על מניעת עיוות דין. 3. **השלכות אי-התייצבות:** החלטה זו ממחישה כי נאשם שהוזמן כדין לדיון ואינו מתייצב, רואים אותו כמודה בעובדות כתב האישום. המשמעות היא שהתייצבות הנאשם לדיון היא הכרחית על מנת שיוכל להציג את טענותיו ולהתגונן. 4. **תנאים לביטול פסק דין שניתן בהיעדר:** סעיף 130(ח) לחסד"פ קובע שני תנאים חלופיים שבהתקיימם ניתן לבקש ביטול פסק דין שניתן בהיעדר: * **סיבה מוצדקת לאי-התייצבות:** על הנאשם להוכיח שהייתה לו סיבה אמיתית וסבירה שלא התייצב לדיון. * **מניעת עיוות דין:** גם בהיעדר סיבה מוצדקת, ניתן לבטל את פסק הדין אם הדבר נדרש כדי למנוע עיוות דין. 5. **נטל ההוכחה על המבקש:** הפסיקה, כפי שבאה לידי ביטוי ברע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל, מטילה את הנטל על הנאשם המבקש ביטול פסק הדין להוכיח את אחד משני התנאים החלופיים. זכותו של נאשם ל"יומו בבית המשפט" אינה מוחלטת ויש למנוע ניצולה לרעה. 6. **דרישת השיקולים לכדי שינוי התוצאה:** בהקשר של חשש לעיוות דין, הפסיקה (רע"פ 1911/18 עמיד גיש נגד מדינת ישראל) קובעת כי על הנאשם להצביע על שיקולים כבדי משקל שעשויים להביא לשינוי תוצאות פסק הדין. במקרה זה, הנאשם לא כפר בעבירה ולא העלה טענות הגנה ממשיות. 7. **בחינה זהירה של טענות הגנה:** גם אם היה הנאשם מעלה טענות הגנה, בית המשפט מחויב לבחונן בזהירות רבה, כפי שעולה מפסיקות בע"פ 2119/02 כהן עופר נ' מדינת ישראל ורע"פ 1773/04 אלעוברה אסמעיל נ' מדינת ישראל. 8. **העונש כחלק מהשיקולים:** בית המשפט בחן את העונש שנגזר על הנאשם. בענייננו, העונש (פסילה ל-24 חודשים וקנס) נחשב לעונש המינימום בחוק לעבירת נהיגה בשכרות, וזאת למרות שהנאשם הורשע בשתי עבירות. הדבר מחזק את הקביעה כי העונש אינו חורג מהמקובל ואינו מצדיק ביטול פסק הדין מחשש לעיוות דין. 9. **שיהוי כעילה לדחיית הבקשה:** החלטה זו מדגישה את חשיבות עקרון סופיות הדיון. הגשת בקשה לביטול פסק דין בחלוף למעלה מ-3 שנים, ללא הסבר מספק, מהווה שיהוי חריג וקיצוני, אשר בפני עצמו מהווה עילה לדחיית הבקשה. הפסיקה, כפי שצוינה ברע"פ 1896/18 הדני נ' מדינת ישראל, תומכת בדחיית בקשות המוגשות בשיהוי ניכר. **חידושים והדגשים בהחלטה:** * **יישום מקיף של עקרונות סדר הדין הפלילי:** ההחלטה מציגה באופן שיטתי וברור את העקרונות המשפטיים הרלוונטיים, החל מחובת ההתייצבות, דרך התנאים לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, ועד לחשיבות השיהוי. * **הבחנה בין סיבה מוצדקת לעיוות דין:** בית המשפט מפריד בין שני התנאים החלופיים לביטול פסק דין, ובודק כל אחד מהם לגופו. בענייננו, גם כאשר דחה את טענת אי-הידיעה (ולפיכך את הטענה לסיבה מוצדקת), בחן את האפשרות של עיוות דין. * **הדגשת הנטל על הנאשם:** ההחלטה מבהירה באופן חד משמעי כי הנטל להוכיח את התנאים לביטול פסק הדין מוטל על הנאשם, וכי בית המשפט לא יבטל פסק דין בהיעדר הוכחה מספקת. * **התמודדות עם טענת "עיוות דין" בהעדר טענות הגנה:** בית המשפט מכריע כי גם ללא הצגת טענות הגנה ספציפיות, כאשר מדובר בעונש מינימום שאינו חורג מהמקובל, אין מקום לקבל את טענת עיוות הדין. * **התמודדות עם טענת אי-ידיעה:** במקרה זה, בית המשפט דחה את טענת הנאשם כי לא ידע על הדיון, תוך התבססות על האסמכתאות בתיק (מסירת ההזמנה וזימון טלפוני). **סיכום** החלטת בית משפט השלום לתעבורה בירושלים בתיק מדינת ישראל נ' שקיראת מדגימה את יישום עקרונות היסוד של המשפט הפלילי בישראל, בדגש על חשיבות התייצבות הנאשם לדיון, התנאים לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, והנטל המוטל על הנאשם להוכיח את זכאותו לביטול. ההחלטה מדגישה כי אין לאפשר ניצול לרעה של זכויות דיוניות, וכי עקרון סופיות הדיון, בשילוב עם שיהוי בהגשת בקשות, מחייב את דחייתן מקום שאין להן בסיס משפטי מוצק.

חקיקה מקושרת

חוק סדר הדין הפליליפקודת התעבורהתקנות התעבורה

פ"ל 6711-01-23 מדינת ישראל נ. יונס שקיראת, תעבורה (11.6.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית