ע"פ 8277/10

תקציר

הערעורים שהגישו שני קטינים, ק' ופ' ט', על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהרשיע אותם בעבירות מין חמורות בקטינים אחרים, נדחו. בית המשפט המחוזי ערך איזון בין הערכים והאינטרסים המתנגשים בתיק, והטיל עונש סביר ששיקף את חומרת העבירות, את הפגיעה בקורבנות ואת נסיבותיהם האישיות של המערערים. הודגש כי אחריותו של בית המשפט בבואו לגזור את דינו של קטין היא כפולה: להטיל עונש מאוזן המתחשב בנסיבותיו האישיות של המורשע, בנסיבות המקרה, במכלול תכליות הענישה ובאינטרס הציבורי. על בית המשפט לבחון גורמים אלה ביתר זהירות ורגישות כאשר מדובר בקטין, בשל אישיותו הלא בוגרת ופוטנציאל השיקום. בעוד חומרת העבירות שביצעו המערערים הצדיקה עונשי מאסר משמעותיים, בית המשפט המחוזי שקל כראוי את גילם הצעיר, עברם הנקי וסיכויי השיקום שלהם בהחלטתו שלא להטיל עונשים אלה. בית המשפט העליון קבע, כי החלטת בית המשפט המחוזי לשכן את המערערים במעון נעול משקפת איזון ראוי בין הגורמים הרלוונטיים ואינה מצדיקה התערבות. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופט דנציגר ואליה הצטרפה השופטת ארבל, הדגישה את הצורך להגן על קטינים מפני פגיעה של קטינים אחרים ואת חשיבות ההרתעה והגמול. השופט גרוניס, בחוות דעת חולקת, סבר כי שליחת המערערים למעון נעול תפגע ברצף הטיפול בהם ותקטין את סיכויי השיקום. הוא הדגיש כי על בית המשפט לתת משקל רב יותר להמלצות שירות המבחן, שהציע אמצעי ענישה וטיפול חלופיים.