ר"ע 422/85

תקציר

בית המשפט העליון התייחס לשאלה האם ארנונה לפי פקודת העיריות חלה על בעל דירה שמשאיר אותה ריקה וללא שימוש. בית המשפט קבע כי המונח "מחזיק" כולל בעלים, דיירים או כל מי שיש לו זיקה חוקית לנכס, ואינו דורש החזקה פיזית. המונח מדרג מחזיקים שונים על פי הקשר שלהם לנכס, כאשר המסים חלים בדרך כלל על מי שיש לו את הקשר הקרוב ביותר אליו. סעיף 274ב(ב) לפקודה מציע פטור חד פעמי ממס על נכסים שלא נעשה בהם שימוש עד שישה חודשים. בית המשפט מצא כי פרשנותו של המבקש – לפיה חבות המס אינה חלה על בעלים שאינם עושים שימוש פיזי בנכס – לוקה בחסר. במקום זאת, כל בעל נכס שאינו מעביר זכויות לאחרים מחזיק בחבות המס אלא אם כן מתקיימים התנאים לפטור. למרות שצוינו סתירות אפשריות עם סעיפים 325 ו-326 בנוגע להגדרות "בעלים" ו"מחזיק", סעיפים אלה נוגעים בעיקר לחובות הודעה שאינן קשורות לחובות מס. משכך, דחה בית המשפט את הערעור, אישר את חבות המס בגין נכסים ריקים שלא הועברו והטיל על המבקש עיצום כספי בגין הוצאות.