ע"א 3966/01

תקציר

נסוב סביב שיק שנתנה בון מארט מילניום בע"מ (המשיבה) לחברת TBWA פרסום ושיווק בע"מ (המערערת) כתשלום עבור שירותי פרסום, בצירוף מכתב המחאה המודיע לחברה אחרת, המשביר לצרכן בע"מ, על המחאת זכויות המשיב למערערת במקרה של חילוט המחאה. המשיב טען כי השיק אינו תקף משום שמשביר לצרכן בע"מ לא חתמה על כתב ההמחאה, ויתרה מכך, כי ההמחאה לא נרשמה ולכן לא חלה על הנושים האחרים. בית המשפט המחוזי הסכים עם טענות המשיב. עם זאת, בית המשפט העליון, בבואו לפרש את כוונת הצדדים ואת תכליתו המסחרית של ההסכם, קבע כי תוקפו של השיק אינו מותנה בחתימת המשביר לצרכן בע"מ. בנוסף, בעוד שחובת הרישום לפי חוק המשכון מיושמת בדרך כלל כדי להגן על נושים אחרים, בית המשפט מצא כי במקרה זה, המחאת הזכויות לא נועדה להיות עסקת משכון, וגם אם כן, המשכון מומש לפני תחילת הליכי הפירוק. מכאן, שהיעדר הרישום לא פסל את ההמחאה. זאת ועוד, בית המשפט דחה את טענת המשיב, שהועלתה לראשונה בערעור, בדבר צו עיכוב הליכים נטען, שכן היא לא נבחנה בערכאות הנמוכות יותר. משכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, הפך את החלטת בית המשפט המחוזי והורה למשיב לשלם למערער שכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪.