ת"א 35785-01-16

תקציר

בית הדין פסק לטובת התובע, שנפגע בתאונה בעבודה, והורה לנתבעים, מעסיקיו, לפצות אותו על נזקיו. התובע, שעבד כחרט מתכת, הועסק על ידי הנתבעים במשך שלושה ימים בעת התרחשות התאונה. בעת הפעלת מחרטה, הסוודר של התובע נתפס במכונה וגרם לו לנזק גופני חמור. בית הדין קבע כי התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין הנתבעים. גרסת התובע לאירועים נמצאה אמינה, וקבעה כי התאונה אירעה בשעות העבודה. כתוצאה מכך, נמצאו הנתבעים רשלנים בכך שלא סיפקו סביבת עבודה בטוחה, לרבות גידור מכונות לקוי, ביגוד לא הולם והיעדר הדרכות בטיחות. יתר על כן, הנתבעים לא הציגו חוות דעת או עדים בטיחותיים כלשהם שיסתרו את טענות התובע, אלא הביאו עדויות סותרות. נכותו התפקודית של התובע הוערכה בשיעור של 100%, גבוה מהנכות הרפואית שלו בשיעור של 62%. בהתחשב בגילו של התובע ובאופי עבודתו, קבע בית הדין כי היה ממשיך לעבוד חמש שנים נוספות. כך, נפסקו לתובע 516,000 ₪ בגין הפסד השתכרות. נזקים נוספים כללו 150,000 ₪ עבור עזרה לזולת, בעבר ובעתיד, 60,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות ונסיעות, ו-200,000 ₪ עבור כאב וסבל, בסך כולל של 926,000 ₪. ניכויים בגין תגמולי המוסד לביטוח לאומי שהתקבלו הותירו בתובע פיצוי כולל של 268,000 ₪. כמו כן, חויבו הנתבעים לשלם לתובע את הוצאותיו המשפטיות, לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ, וכן את כל הוצאות המשפט שהוצאו, בהפרשי ריבית והצמדה ממועד ההנפקה ועד לתשלום מלוא הסכום.