ת"א 25484-04-16

תקציר

פסק הדין דן במסגרת הנורמטיבית להמצאה, או בהרחבת סמכותו של בית משפט ישראלי על נתבע זר. על בית המשפט לבחון האם קיים קשר בין בקשת התובע לבין ישראל, ואם יש לתובע טענה הראויה לדיון. גם אם מתקיימים תנאים אלה, לבית המשפט שיקול דעת האם להתיר את האמצאה, תוך בחינת הקשרים בין בעלי הדין, האירועים והפורומים המתחרים, תוך התחשבות בציפיות הסבירות של בעלי הדין. במקרה זה, התובע ביקש היתר המצאה כדי לתבוע עורך דין שוויצרי, עו"ד קסטנבאום, יחד עם נתבעים נוספים בישראל. בית המשפט קיבל את בקשת התובעת, ומצא ראיות מספיקות לטענה הראויה לדיון. התובע ביקש להחזיר מסמכים השייכים לו לכאורה, אשר הועברו לקסטנבאום ולנתבעים אחרים ללא זכות חוקית. בית המשפט מצא כי ישראל היא הפורום המתאים, למרות קשרים מסוימים למדינות אחרות, בשל הקשרים המשמעותיים בין התביעה לישראל, לרבות איתור עדים רלוונטיים וסמכות השיפוט על נתבעים אחרים. בנוסף, בית המשפט ציין כי קסטנבאום לא סיפק תצהירים או חוות דעת מומחה כלשהם שיתמכו בטענתו כי הדין השוויצרי צריך לחול, או כי פורום אחר מתאים יותר. כמו כן, דחה בית המשפט את טענתו של קסטנבאום כי ההמצאה הייתה צריכה להיעשות באמצעות הרשות המוסמכת כנדרש באמנת האג, שכן אימוץ האמנה על ידי ישראל מאפשר שיטות המצאה חלופיות. לבסוף הורה בית המשפט לקסטנבאום לשאת בהוצאות הבקשה, בסך 7,500 שקל, ואישר כי ההחלטה התקבלה על ידי הרשם.