ת"א 41985-08-16

תקציר

בית המשפט קבע כי על מבקש פטור מתשלום אגרת בית משפט לעמוד בשני מבחנים: הוכחת חוסר יכולת כלכלית והוכחת עילה ממשית לתביעתו, כאמור בסעיף 14(ג) לתקנות הרלוונטיות. במקרה זה, המבקש לא עמד בקריטריונים לפטור. ראשית, באשר ליכולת כלכלית, טען המבקש כי אין לו אמצעים לשלם את אגרות בית המשפט, אך השופט מצא כי לא הציג תמונה מלאה של מצבו הכלכלי. המבקש הינו בעל ירושה משמעותית, הוא בעל דירה ומקבל סכומים חודשיים גבוהים מגיסתו, אך הוא לא הסביר מקורות הכנסה אלה כראוי. כמו כן, לאשתו של המבקש חשבונות בנק וחברה, אך הפרטים הכספיים שנמסרו היו חלקיים. ההליכים המשפטיים הקודמים של המבקש ויכולתו לשכור עורכי דין מעידים גם הם על יכולת כלכלית. בנוסף, טענת המבקש כי שילם מיסים בסך של למעלה מ-5 מיליון ₪ תומכת בספק בדבר מצוקתו הכלכלית. שנית, באשר לעילת התביעה, השופט נקט משנה זהירות מאחר שלא הוגשה כתב הגנה. המסמכים שצורפו לכתב התביעה היו מיושנים ברובם, ועוררו קשיים לא מבוטלים לגבי הרלוונטיות של התביעה. המבקש עצמו סיכם את תביעתו כזכאי "לפחות" ל-20% משווי העיזבון, דבר המצביע על פוטנציאל לתשלומים גבוהים יותר. השופט הגיע למסקנה כי המבקש לא הוכיח חוסר יכולת כלכלית וכי עילת תביעתו מוטלת בספק. לפיכך, הבקשה לפטור מאגרת בית משפט נדחתה, תוך מתן ארכה של 120 יום לתשלום אגרה. עוד נקבע בפסק הדין כי אם לא תשולם האגרה, התיק ייסגר ללא דיון נוסף.