בש"א 7464/95

תקציר

פסק הדין מאריך את המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 8.11.95. החלטת בית המשפט המחוזי התייחסה לדוחות הכספיים וצווי מניעה זמניים בעקבות תביעות שהוגשו על ידי דיסקונט השקעות וישקר. סגן הנשיא, השופט גורן, הורה על ישקר ודאע"ש. ח. בע"מ תמסור לדיסקונט השקעות דוחות כספיים המסמיכים את דיסקונט השקעות לעמוד בחובות הגילוי והדיווח שלה לשנת הכספים המסתיימת ביוני 1995. דיסקונט השקעות ביקשה הבהרות לגבי השלכות ההחלטה על הדוחות הכספיים הבאים, כלומר לתקופה שהסתיימה בספטמבר 1995, מה שהוביל למבוי סתום פרוצדורלי. דיסקונט השקעות עמדה בפני דילמה בפרשנות שתיקתו של בית המשפט המחוזי ביחס לדברים אלה: האם היא מהווה דחייה של בקשתם או מחייבת דיון נוסף. חוסר ודאות זה הוביל את דיסקונט השקעות לנקוט בשני כיווני פעולה מקבילים. הם ביקשו מבית המשפט המחוזי צו מניעה זמני לדוחות כספיים מעבר ליוני 1995 וכן פנו לבית המשפט העליון בבקשה להארכת מועד לבקשת רשות ערעור על החלטת נובמבר. ישקר ודאע"ש. ח' התנגד לבקשתה של דיסקונט השקעות, בטענה כי היא מקנה יתרון בלתי הוגן וכי יש לחייב את דיסקונט השקעות ללכת בדרך פרוצדורלית אחת. עם זאת, שופט בית המשפט העליון פסק לטובת דיסקונט השקעות, וקיבל את הבקשה להארכה עד ינואר 1996. החלטה זו הייתה מוצדקת בשל הפוטנציאל לייעול הדיון והגשת הבקשה במועד. פסק הדין הדגיש את סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בבקשה החדשה ואת התייעלות התועלת בהימנעות מכפילות הליכים.