ת"א 2560/07

תקציר

מדובר בתביעת פיצוי כספי של עו"ד ששי גולן יהונתן נגד עזרא חממי, שלמה חממי ואליהו כהן, בסך 5 מיליון שקל. התביעה מבוססת על שתי עילות: לשון הרע ועוולה הגורמת להפרת חוזה, שהובילה לאובדן הכנסות. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד בדרישה לפיצויים בסך 6 מיליון שקל בגין לשון הרע, אובדן רווחים, פגיעה במוניטין ועוגמת נפש. עיקר התביעה והתביעה שכנגד נבעו משנים של התנהלות הקשורה לתביעה בגין ליקויי בנייה שיזם התובע בשם דיירים בפרויקט המגורים נווה דוד ברמלה. לטענת התובעת, החל מאוקטובר 2000 ועד פברואר 2002 שלחו הנתבעים מכתבים מכפישים לדיירים, פרסמו מאמרים מכפישים בעיתונות המקומית ונפגשו עם חלק מהדיירים על מנת לשכנעם לחתום על תעודה מזויפת לדחיית התביעה. הנתבעים טוענים כי התובע הוא שהשמיץ אותם באמצעות פרסומים שונים. השופט קבע כי רק חלק מהתבטאויות הנתבעים מהוות לשון הרע. הדברים שנמצאו כלשון הרע נאמרו במהלך פגישות עם שוכרים, שם ציינו הנתבעים 1 ו-5 כי התובע וכל משרדו נמלטו לחו"ל. פרסום זה נמצא כפוגע במעמדו של התובע כעורך דין ובעלים של משרד עורכי דין. עם זאת, בשל התנהלותם העוינת של שני הצדדים, פסקה השופטת לתובע פיצויים סטטוטוריים בסך 1 ₪ בלבד. באשר לתביעה בגין גרימת הפרת חוזה, קבע השופט כי התובע לא הצליח להוכיח כי הנתבעים גרמו להפרת הסכמי שכר טרחתו עם חלק מהדיירים. מסמכי ההתחייבות שהוצגו על ידי התובעת חסרו פרטים מהותיים, והתובעת לא חקרה עדים רלוונטיים לצורך מסירת ראיות. באשר לתביעה שכנגד, קבע השופט כי חלק מפרסומיו של הנתבע שכנגד מהווים לשון הרע. לתובעים שכנגד נפסקו פיצויים סטטוטוריים בסך 1 ₪. הן התובע והן התובעים שכנגד לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס תביעותיהם לפיצויים, ובקשותיהם לפיצוי נדחו. התובע חויב לשלם לאוצר המדינה 7,500 ₪ בגין התביעה העיקרית ו-13,500 ₪ בגין התביעה שכנגד בשל עילות תביעה שלא הופחתו למרות הוראת בית המשפט. כל צד היה אחראי לשאת בהוצאותיו.