ה"פ 61824-12-14

תקציר

המחלוקת בין ניצה לעודד נסובה סביב אופי העסקה שלהם לגבי חלקת אדמה – ניצה טוענת שמדובר ברכישת רבע מהקרקע, ואילו עודד טוען שמדובר בהלוואה. לטענת ניצה, היא העבירה את מלוא הסכום של 540 אלף שקל לעודד לצורך הרכישה, אך העסקה מעולם לא נרשמה ועודד סירב לשתף פעולה. בית המשפט בחן את דרישות החוק לעסקת מקרקעין תקפה, הכוללות את הצורך במסמך כתוב, שיקול דעת וספציפיות. הוצגו שני מסמכים כתובים: מזכר הבנות ומזכר אירועים. זו האחרונה אינה תומכת בטענתה של ניצה ורק מחזקת את גרסתו של עודד לעסקת הלוואה. בעוד שמזכר ההבנות, שנחתם שלוש שנים לאחר העסקה לכאורה, מצביע על עסקת נדל"ן, הוא חסר ספציפיות שכן הוא מבטיח את השבת מלוא הסכום ששולם. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא ראיות אובייקטיביות התומכות בטענה כי הצדדים התכוונו להתקשר בעסקת מקרקעין. ההצהרות, ההתנהלות והנסיבות מצביעות על עסקת הלוואה. גרסתה של ניצה עצמה לאירועים לא הייתה עקבית, ובית המשפט מצא כי טענתה למרמה נגד עודד אינה נתמכת ואף מוסתרת בדבריה. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעתה של ניצה, והותיר לה את הזכות להגיש תביעה כספית להשבת חובות אם תרצה בכך. הוראת השעה בטלה, וניצה אחראית להוצאותיו של עודד ולשכר טרחת עורך הדין בסך 25,000 ₪.