ת"א 4417/02

תקציר

הוריו של חייל שנפטר תבעו את המרכז הלאומי לרפואה משפטית, בטענה כי המרכז ביצע נתיחה שלאחר המוות בבנם ללא הסכמתם מדעת, בניגוד לחוק האנטומיה והפתולוגיה. הם תבעו פיצויים בגין נכות נפשית, עוגמת נפש ופגיעה בזכויות החוקתיות שלהם ושל בנם לכבוד. בית המשפט מצא כי המרכז אכן ביצע את הנתיחה שלאחר המוות ללא הסכמה כדין, שכן לא נמסר להורים כי ההליך יכלול לקיחת דגימות ושימורן. עם זאת, בית המשפט דחה את טענות ההורים בדבר האופי המיותר של הנתיחה וחוסר המידתיות של הדגימות שנלקחו. נפסק כי ההורים, כקרובי משפחה מדרגה ראשונה של המנוח, שהסכמתם נדרשה לנתיחה, היו קורבנות ישירים של העוולות שבוצעו ויש לפצותם בהתאם. השופט הסכים עם הערכת ההורים לגבי מוגבלותם הנפשית, אך שלל פיצויים עונשיים שכן פעולות המרכז לא נבעו מכוונה או מזדון. במקום זאת, חויב המרכז לשלם להורים פיצוי מוגדל בגין עוגמת הנפש ונזקים נוספים, בסך 320 אלף שקל לאב ו-50 אלף שקל לאם, לאחר ניכויים בגין קצבת נכות והטבות שקיבלו מהמוסד לביטוח לאומי וממשרד הביטחון. פסק הדין הותר לפרסום לאחר השמטת שמות התובעים.