רמ"ש 12312-07-16

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה בקשה למתן רשות ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר בנוגע למועד הקרע בין שני בני זוג. לדברי השופט, המבקש לא הציג טיעונים משכנעים המצדיקים את הצעד יוצא הדופן של מתן אפשרות לערעור מיידי לפני פסק הדין הסופי. הקריטריונים למתן חופשה כזו משתנים בהתאם לאופי ההחלטה ולסיבות העומדות בבסיס הגבלת זכות הערעור. במקרה זה טענה המבקשת כי החלטת הערכאה הנמוכה פגעה פרוצדורלית בזכותה לאזן את המשאבים שצבר בעלה בשמונה השנים האחרונות. עם זאת, השופט מצא כי ההחלטה לא פגעה באופן בלתי הפיך בזכויותיו של המבקש, ואף לא הפכה את ההליך המשפטי למיותר או שגוי. קביעת מועד הקרע לא סיימה את הדיון, והמבקש עדיין יכול היה לערער על החלטה זו יחד עם פסק הדין הסופי. יתר על כן, המבקש לא הוכיח כי יש צורך בערעור מיידי כדי לספק לבית המשפט רשימה מדויקת של נכסים לאיזון, מה גם שהפנסיה של המשיב, הנכס העיקרי הנדון, עשויה להיכלל בפסק הדין הסופי. בהיעדר סיבה משכנעת למתן רשות ערעור, בחר בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ודחה את הבקשה. שני הצדדים יישאו בהוצאותיהם, והביטחונות יוחזרו למבקש.