ת"פ 2996/04

תקציר

שני נאשמים הודו באשמת כניסה לישראל שלא כדין, עבירה על חוק הכניסה לישראל. הנאשם השלישי, שהעסיק אותם באתר בנייה, שוחרר ומשפטו טרם החל. בעוד שלנאשם 3 אין עבר פלילי, לנאשם 2 שלוש הרשעות קודמות בגין אותה עבירה והוא ריצה עונש מאסר של שישה חודשים בגין עבירה על אותו חוק. ההגנה טענה כי העבירה בוצעה לצרכי עבודה בלבד, בשל המצב הכלכלי הקשה בשטחי הרשות הפלסטינית, וכי אין לראות בנאשמים איום ביטחוני. שמונה תושבים נוספים שנעצרו יחד עם הנאשמים שוחררו מבלי שהוגש נגדם כתב אישום, שלטענת ההגנה היה מפלה. עם זאת, השופט ציין כי לנאשם 2 הרשעות קודמות, ונאשם 3 נעצר בגין אותה עבירה בעבר. לאור המצב הביטחוני הנוכחי בישראל וחומרת העבירות הללו, הדגישה השופטת את הצורך בעונש מרתיע. על נאשם 2 נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל, מתוכם חמישה חודשים לריצוי מיידי והיתר על תנאי. על נאשם 3 נגזרו עונשים קלים יותר של שמונה חודשים, ושלושה חודשי מאסר בפועל, והשאר על תנאי, בשל היעדר עבר פלילי. שניהם נקנסו ב-1,500 שקל או צפויים ל-20 ימי מאסר נוספים. כמו כן הסכימה השופטת לתקן את עונשו של נאשם 3 כך שיכלול יום נוסף, כך שיאפשר לו לפנות לנציב שב"ס בבקשה להקלה מנהלית. בפסק הדין הודגש כי לבית המשפט סמכות לשנות את החלטתו בטרם קם מכיסאו, ובקשה זו, שהוגשה מיד לאחר גזר הדין הראשוני, הייתה סבירה.