תלה"מ 25849-09-18

תקציר

האב ביקש לפתוח מחדש הסכם גירושין מקיף, הכולל תשלום מזונות, בהתבסס על שתי טענות עיקריות. ראשית, שמשכורתה של האם עלתה משמעותית, ושנית, שיש לו עוד שני ילדים מנישואים חדשים. השופטת דחתה את התביעה, בקובעה כי העלייה הנטענת בשכרה של האם לא הייתה משמעותית דיה כדי להוות שינוי נסיבות מהותי, מה גם ששכרה הנוכחי של האם עדיין היה נמוך מהממוצע והיא הסכימה לתשלומי מזונות מינימליים בעת עריכת ההסכם. בנוסף, השופטת ציינה כי שכרו של האב גבוה פי 1.5 משכרה של האם והכנסתו הפנויה עלתה על שלה ביותר מפי 1.7. השופטת דחתה גם את הטענה בדבר ילדיו החדשים של האב, שכן אפשרות זו הייתה צפויה בעת חתימת ההסכם, והאב לא הביא ראיות מספיקות לנטל הכלכלי שנגרם על ידי משפחתו החדשה. ככלל, השופטת הגיעה למסקנה כי האב לא הציג טיעון משכנע דיו לשינוי ההסכם הקיים, וכי האינטרסים של שמירה על סופיות ההסכם, לצד נסיבות אחרות, שקלו לטובת האם. לפיכך, הורתה השופטת על מחיקת התביעה, תוך חיוב האב בהוצאות מתונות, והתירה לפרסם את פסק הדין תוך השמטת פרטים מזהים.