סע"ש 22916-08-19

תקציר

התובעת, שיננית במקצועה, תבעה שלושה נתבעים בגין זכויות בדיני עבודה הנובעות מעבודתה במרפאת שיניים בבעלות הנתבע 3 ועמותה בראשותו. שני הנתבעים האחרים היו המרפאה והעמותה. התובעת טענה כי קיבלה שכר נמוך עבור עבודתה כשיננית וכמרצה, ופוטרה שלא כדין משני תפקידיה. בית המשפט פסק לטובת התובע ברוב הסעיפים. בית המשפט קבע כי הנתבעים לא הוכיחו כי היה להם הסכם עם התובעת לשלם לה על בסיס אחוז מהטיפולים שלה לאחר ניכוי מע"מ והפרשות מעביד. בית המשפט הורה לנתבעים לחשב מחדש את שכרה של התובעת לפי האחוז המוסכם ללא ניכויים, עבור כל תקופת עבודתה כשיננית הן במרפאה והן בעמותה. עוד קבע בית המשפט כי התובעת עבדה שעות נוספות בעבודת שיווק ומזכירות במרפאה, אך לא תבעה פיצוי נפרד בגין כך. במקום זאת, השעות יילקחו בחשבון בקביעת היקף העסקתה. באשר לעבודתה של התובעת כמרצה בעמותה, דחה בית הדין את תביעתה להפרשי שכר, שכן מהראיות עולה כי שולמו לה רק עבור שעות ההרצאה בפועל. בית הדין הוסיף וקבע כי התובעת פוטרה משתי העבודות ללא שימוע כדין, והורה לנתבעים לשלם פיצויים בהתאם. התביעה להרמת מסך ההתאגדות כנגד הנתבעת 3 התקבלה רק ביחס לקליניקה, בשל הטעיית התובעת לגבי מעסיקה האמיתי. הנתבעים חויבו לשלם לתובע סכומי פיצוי שונים, בהם 5,000 ₪ כל אחד בגין אי הודעה לעובד והנפקת תלושי שכר פגומים, ו-10,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין, ביחד ולחוד למרפאה ולנתבעת 3. העמותה חויבה לשלם 5,000 שקל עבור כל אחד מהסעיפים הללו בנפרד. תביעותיו הפרטניות של התובע לדמי חגים ועבודה כמרצה בעמותה נדחו. הצדדים הונחו להגיש תחשיבים בגין הפרשי השכר והזכויות הסוציאליות המגיעות לתובע, לצורך פסק דין משלים. כן חויבו הנתבעים לשאת בהוצאותיו של התובע ביחד ולחוד, בסך של 10,000 ₪.